שר האוצר בצלאל סמוטריץ', האחראי על תיק ההתנחלויות, הודה כי ממשלתו הנוכחית של בנימין נתניהו הכשירה והסדירה במהלך שלוש שנים את מעמדן החוקי של 69 מתחמי התנחלות בגדה המערבית, דבר שאותו תיאר כ“שובר שיאים וחסר תקדים”.

סמוטריץ’ הדגיש כי צעדים אלה משתלבים במסגרת יעד פוליטי ברור למניעת הקמת מדינה פלסטינית, ואמר כי “הצעדים שננקטים בפועל” נועדו, לדבריו, “למנוע הקמת מדינת פלסטינית” ולבסס בפועל את שליטת ישראל בגדה המערבית.

הדברים פורסמו בהודעה רשמית מטעם סמוטריץ’, שבה מסר על אישור הקבינט המדיני־ביטחוני להקמה ולהכשרה של 19 התנחלויות חדשות ברחבי הגדה המערבית, בהתאם להצעה משותפת שהגיש יחד עם שר הביטחון, ישראל כ”ץ.

על פי ההודעה, ההחלטה כוללת את החזרת ההתנחלויות “גנים” ו“כדים” ל“מפת ההתנחלויות”, כעשרים שנה לאחר שפונו במסגרת תוכנית “ההתנתקות” בשנת 2005, יחד עם התנחלויות רצועת עזה והתנחלויות נוספות באזורים שונים בצפון הגדה המערבית.

בהודעתו אמר סמוטריץ’ כי מה שמבצעת ממשלת ישראל בגדה המערבית נעשה, לדבריו, במסגרת מה שתיאר כ“ציונות פשוטה, נכונה ומוסרית”, והוסיף: “עם ישראל חוזר לארצו, בונה אותה ומחזק את שליטתו בה”.

לאחרונה אישר הקבינט רשימה של 19 התנחלויות, ובהן גושי התנחלות שקיימים זה שנים וכן אחרות המצויות בשלבים מתקדמים של בנייה — צעד שתואר בתקשורת הישראלית כאחת ההחלטות הנרחבות ביותר בשנים האחרונות ל“הכשרת” התנחלויות יהודיות.

אישור זה מהווה חלק ממגמה מתגברת בהובלת ממשלת נתניהו לביסוס מדיניות הכשרת ההתנחלויות והפיכתן להתנחלויות רשמיות, בעקבות החלטות קודמות שכללו הפרדת שכונות התנחלות מהתנחלויות גדולות והסדרת עשרות מאחזים כהתנחלויות קיימות, ובכך הרחבת תחום השליטה הישראלית לעומק הגדה המערבית.

נראה כי הודעת סמוטריץ’, שהתמקדה בהישג המספרי וביעד הפוליטי של הסדר הסכסוך, משתלבת במאמצי מפלגות הקואליציה לרשום הישגים בשטח, על רקע סימנים לפתיחתו של קמפיין בחירות מוקדם ולא מוצהר במחנה נתניהו.

המאחזים המרוחקים שמעמדם ה“חוקי” הוסדר, ובהם גנים וכדים, חוזרים לשנות ה־80, לפני שלאחר הסכמי אוסלו הפכו לאזורים מבודדים ומנותקים בשטחי A ו־B. התנחלויות אלו קוטעות את הרצף הגאוגרפי הפלסטיני בצפון הגדה המערבית, באזור שהיה כפוף ל“חוק ההתנתקות מהאזור” שאסר נוכחות ישראלית. חוק זה הוביל בשנת 2005 לפינוי ארבע התנחלויות באזור ול“נסיגה” מרצועת עזה.

הקרקעות שעליהן נבנו ההתנחלויות “גנים” ו“כדים” מצויות בסמוך לעיר ג’נין, שם מבצע צה”ל, בטענה להחרפת מה שהוא מגדיר כ“איומים ביטחוניים” באזור, מבצע צבאי המכונה “חמש אבנים”.

על פי דיווחים, הרשימה שאושרה לאחרונה בידי הקבינט כוללת התנחלויות נוספות, שחלקן חודרות לאזורים המסווגים כשטח B, דבר שיגביר את הנוכחות הצבאית של צה"ל באזור הנתון ברובו לשליטה אזרחית ולכוחות הביטחון הפלסטיניים.

מאז יישום תוכנית “פינוי השטחים”, הוקמו עשרות התנחלויות יהודיות בצפון הגדה המערבית וכן באזורים אחרים, ומגמה זו הואצה באופן ניכר מאז 7 באוקטובר 2023, בחסות המלחמה להשמדת רצועת עזה.

למרות המגבלות שהוטלו בחוק ההתנתקות מהאזור, התנחלויות אלו יצרו מעין “תנועת מלקחיים” שסגרה על צפון הגדה המערבית מכמה כיוונים. במאי 2023 תוקן חוק ההתנתקות מהאזור, ויצאה פקודה צבאית להשעיית יישומו בצפון הגדה המערבית.

במאי 2024, בעקבות הנחיות שר הביטחון דאז יואב גלנט, בוטל חוק ה“הפרדה” באזורים שנותרו בצפון הגדה המערבית. לאחר מכן הכריז צה”ל על האזור כ“שטח צבאי סגור”.

אף ש“הסדרה חוקית מלאה” של התנחלויות אלו עשויה להימשך שנים, ההחלטה הפוליטית האחרונה סללה את הדרך לחזרתם ההדרגתית של מתנחלים, בחסות צה"ל, כאשר הליכי ה“הכשרה” יושלמו בהמשך, כנהוג בגדה המערבית.

הנתונים מראים כי מאז הקמת הממשלה הנוכחית אישר הקבינט הישראלי שלוש פעמים הקמת התנחלויות יהודיות: בפברואר 2023 אושרה הקמת תשע התנחלויות, ביוני 2024 אושרו חמש נוספות, ובמאי 2025 אושרה הקמתן של 22 התנחלויות יהודיות.