בלגיה הגישה ביום שלישי בקשה רשמית לבית הדין הבין־לאומי לצדק להצטרף לתביעה של דרום אפריקה, בטענה כי ישראל ביצעה את פשע רצח העם ברצועת עזה. בית הדין — הזרוע השיפוטית העליונה של האו״ם — מסר בהודעה ביום שלישי כי בלגיה הגישה היום באופן רשמי הצהרת התערבות בתיק, בהתאם לסעיף 63 לאמנת היסוד של בית הדין.

בהודעת בית הדין (שמושבו בהאג שבהולנד) נמסר כי בלגיה מתמקדת בהתערבותה בפרשנות מושג „הכוונה לבצע רצח עם”, הקבוע בסעיף 2 לאמנת מניעת רצח העם.

בלגיה, שהכירה במדינת פלסטין והטילה סנקציות על בכירים ישראלים, מייחסת חשיבות מיוחדת לסעיף 2, ובייחוד לפרשנות של „הכוונה המיוחדת” הנדרשת להוכחת רצח עם.

דרום אפריקה הגישה ב־29 בדצמבר 2023 תביעה נגד ישראל, שבה האשימה אותה בהפרת התחייבויותיה לפי אמנת מניעת רצח העם והענישה עליו, בשל פעולותיה נגד הפלסטינים בעזה.

בהמשך הצטרפו לתביעה זו מדינות רבות, בהן טורקיה, ברזיל, קולומביה, אירלנד, מקסיקו וספרד, על רקע מלחמת ההשמדה הישראלית שעוררה זעם עממי ורשמי ברחבי העולם.

בהחלטה מנומקת שפרסם בינואר 2024 — כארבעה חודשים לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 ותחילת המלחמה הישראלית בעזה — קרא בית הדין הבין־לאומי לצדק לישראל להימנע מביצוע כל פעולה הנכללת במסגרת רצח עם, והזהיר מפני „סכנה ממשית ומיידית” לגרימת „נזק בלתי הפיך” לפלסטינים.

בית הדין הוציא צווים זמניים המחייבים את ישראל לאפשר כניסת סיוע הומניטרי, למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את מבצעיו. ישראל נמנעה מיישום צווים אלה, חרף היותם מחייבים מבחינה משפטית.

בעוד שבית הדין הבין־לאומי לצדק מוסמך לדון בסכסוכים בין מדינות, בית הדין הפלילי הבין־לאומי (שגם הוא יושב בהאג) מתמקד בהעמדה לדין של יחידים.

בשנת 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבין־לאומי צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד הפלסטינים בעזה.

בספטמבר האחרון הודיעו בלגיה, צרפת ומדינות נוספות על הכרתן במדינת פלסטין.

עם זאת, ההכרה המשפטית במדינת פלסטין מצד בלגיה טרם עוגנה באופן רשמי, שכן בריסל דורשת במיוחד להוציא את חמאס ממערכת השלטון הפלסטינית כתנאי להוצאת צו מלכותי בנושא.

בתמיכה אמריקנית פתחה ישראל ב־8 באוקטובר 2023 במלחמת השמדה בעזה, שהביאה למותם של כ־71 אלף פלסטינים ולפציעתם של יותר מ־171 אלף נוספים, רובם ילדים ונשים.