במהלך הפשיטה, שנמשכה שעות אחדות, נפגעו בני אדם, רכוש וצמחייה, בטרם נסוגו כוחות כשהם מותירים אחריהם הרס כבד ונזקים כלכליים עצומים.
הפשיטה בוצעה משלושה צירים: מחסום קלנדיה הצבאי, ההתנחלות "כוכב יעקב” שהוקמה על אדמות שהופקעו מכפר עקב, וההתנחלות "פסגות” שבג׳בל א־טוויל על אדמות העיר אל־בירה.
עם תחילת הפשיטה החלו התקפות על כל בתי העסק שלאורך הדרך הראשית בקלנדיה, כפר עקב וסמירה מיס. במקביל נורו רימוני הלם וגז, האזור הוסב למתחם צבאי, וחיילים עלו על גגות בתים והציבו עליהם חוליות צלפים.
אל־ג׳זירה נט שאלה את מוניר זג׳יר, יו״ר ועד שכונות צפון ירושלים, על מניעי הפשיטה, שבה השתתפו – להערכתו – בין 200 ל־300 חיילי חי״ר. לדבריו, "קפטן” האזור בצה"ל, שמונה לאחרונה לאחראי על הגזרה, ביקש להוכיח את נוכחותו ולכן הורה על ביצוע התקיפות החמורות שתועדו ופורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות.
השתוללות והטלת אימה
זג׳יר הוסיף: "בכל פעם שמתמנה מפקד חדש באזור, אנו עדים לפשיטה רחבה המלווה בהשתוללות גדולה ובהרס נרחב. אין אמת בטענה שלהם כי מטרת הפשיטה היא אכיפת החוק”.
לדבריו, אילו אכן כך היה, לא היו מונעים מהקשישים לשוב לבתיהם, לא היו מטילים אימה על תלמידי בתי הספר ופוגעים במהלך לימודיהם, ולא היו תוקפים תושבים חפים מפשע בגז רעיל שחדר למרפסות בתיהם.
לטענת הקשיש הירושלמי, צה"ל ביקש להעביר לתושבים מסר שלפיו אין להם כל פריבילגיה בהיותם תושבי ירושלים, וכי הם נתפסים כאויבים ולא כאזרחים.
לדברי זג׳יר, הפשיטה פגעה בפרנסתם ובחיי היומיום של בעלי כ־3,600 כלי רכב וכאלף אופנועים היוצאים מדי יום מכפר עקב למרכז העיר דרך מחסום קלנדיה, וכן בכ־100 אלף פלסטינים הנושאים תעודת זהות ישראלית (כחולה), שכתובתם הרשומה היא "כפר עקב”.
עוד הסביר כי כ־20 אלף פלסטינים רשומים בתעודות הזהות שלהם כמתגוררים ב"עיר העתיקה”, אך רכשו דירות מעבר לחומה ומתגוררים בשכונה, נוסף על כ־10,000 בני "נישואים מעורבים” (אחד מבני הזוג נושא תעודת זהות ישראלית כחולה והשני תעודת זהות פלסטינית ירוקה מהגדה המערבית), הממתינים להסדרת איחוד משפחות.
חייהם של כל אלה שותקו לחלוטין בשל הפשיטה הרחבה שביצעו חיילים מ„אנשיו של בן גביר”, לדבריו של זג׳יר, וזאת אך ורק כדי להכביד על התושבים באמצעות גביית כספים נוספת, לדחוק אותם להגר מירושלים, לפגוע בשגרת חייהם ולהעמיס עליהם עוד ממדיניות האפליה הגזענית.
טבח של הריסות
זכריא פיאלה, מנהל לשכת מחוז ירושלים במחנה קלנדיה, אמר לאל־ג׳זירה נט כי האזרחים נדהמו מהיקף ההרס שליווה את הפשיטה – החל בדחפורים שהרסו דוכנים, חנויות, שלטים ולוחות פרסום גדולים בטענה לאכיפת הסרת "חריגות”, דרך החרמת סחורות רבות והשמדת חלק מהן לעיני הסוחרים בטענה שאינן ראויות לצריכה או אינן מפוקחות.
לדבריו, בלט במיוחד מתן צווי פינוי מיידיים לבעלי חמישה בתים בכניסה למחנה קלנדיה והפיכתם למתחם צבאי. הקצינים הודיעו לבעלי הבתים כי לא יוכלו לשוב אליהם עד הבוקר שלמחרת, עוד בטרם הוכרז על נסיגת הכוחות.
פיאלה ציין כי מספר עצום של חיילים השתתפו בסריקות בסמטאות המחנה, וכי "מרכז הנוער קלנדיה” הוסב גם הוא למתחם צבאי, שבו התמקמו הכוחות במשך שעות, בטרם עזבו ושחררו את השומר שהוכה ונעצר לאורך כל זמן הפשיטה.
כשנשאל על המסר שביקש צה"ל להעביר באמצעות פשיטה כה רחבה, השיב פיאלה: „הם רוצים לכפות מציאות חדשה באזור הזה, שבו חיים כ־180 אלף תושבים, מתוכם כ־150 אלף ירושלמים הנושאים תעודת זהות ישראלית”.
מיסים ללא שירותים
תושבי כפר עקב משלמים את כל המיסים המוטלים על תושבי ירושלים, למרות תשתיות ירודות במיוחד בשכונה מוזנחת זו. לאחרונה אף החליטה עיריית ישראל לחייבש את בעלי הדירות שנבנו לאחר שנת 2020 בתשלום ארנונה לפי סיווג "א׳” — התעריף הגבוה ביותר למטר מרובע — מה שמשווה את מס הרכוש בשכונה חסרת שירותים זו לתעריפים הנהוגים בשכונות היוקרה של מערב ירושלים.
לא הרחק מכפר עקב וממחנה קלנדיה, מקדמת עיריית תוכנית להקמת התנחלות גדולה שתכלול כ־9,000 יחידות דיור חדשות על אדמות שדה התעופה הבינלאומי של ירושלים בכפר קלנדיה. לצורך מימוש הפרויקט צפויה הריסת בתים פלסטיניים רבים.