סקר דעת קהל הצביע על התרחבות פערי האמון בתוך החברה הישראלית ועל ירידה ברמת הלכידות הפנימית, לצד קיטוב חריף סביב סוגיות ביטחוניות ופוליטיות מרכזיות, ובראשן המלחמה על עזה והיחסים בין הצבא לפוליטיקה.
מהסקר שערך ״המכון למחקרי ביטחון לאומי״ באוניברסיטת תל אביב עולה כי 80.5% מהציבור הישראלי סבורים כי קיימת פוליטיזציה בתוך צה״ל בדרגות שונות. כמו כן, 57% תמכו בהקמת ועדת חקירה רשמית שתמונה בידי נשיא בית המשפט העליון, לעומת 29% שהעדיפו ועדה שתמונה בידי הכנסת.
עוד העלה הסקר כי 64% סבורים שחוק שיפטור את רוב החרדים משירות צבאי יוביל לירידה במוטיבציה לשירות ביחידות הלוחמות, בעוד שכמחצית מהנשאלים סברו כי חוק המטיל עונש מוות על אסירים פלסטינים שביצעו פיגועים ״לא יהווה גורם הרתעה אמיתי״.
הסקר ציין כי 54% מהציבור תומכים במעבר לשלב השני של הסכם הפסקת האש ברצועת עזה, לעומת 36% המתנגדים לכך, בעוד 10% הביעו עמדה לא מגובשת.
הסקר, שנערך בין 11 ל־14 בדצמבר, הצביע על קיטוב פוליטי חריף סביב המעבר לשלב השני של ההסכם: 37% ממצביעי הקואליציה תומכים בהתקדמות לשלב זה, לעומת 67% ממצביעי האופוזיציה.
ברמה האידיאולוגית, 36% ממחנה הימין תומכים במעבר לשלב השני, לעומת 72% במחנה המרכז–שמאל. 67% ממצביעי האופוזיציה תומכים במעבר לשלב השני, לעומת 37% בלבד ממצביעי הקואליציה.
הביטחון הלאומי
רק 27.5% מהנשאלים ציינו כי מצב הביטחון הלאומי הוא ״טוב״ או ״טוב מאוד״, לעומת 35% שהגדירו אותו כ״רע״ או ״רע מאוד״, ו־40% שתיארו אותו כ״בינוני״. הציון הכללי עמד על 5.7 מתוך 10, ללא שינוי משמעותי מהחודש הקודם.
נרשם פער ברור בין יהודים לערבים: 31% מהיהודים העריכו את המצב הביטחוני כטוב, לעומת 15% בלבד מהערבים, בעוד 45% מהערבים סברו כי המצב רע. 43% ממצביעי הקואליציה ראו את המצב הביטחוני כטוב, לעומת 16% בלבד ממצביעי האופוזיציה.
36% מהמשתתפים הביעו אופטימיות זהירה לגבי שיפור במצב הביטחוני בחמש השנים הקרובות, לעומת 21% שצופים החמרה, בעוד 28% אינם צופים שינוי. נרשם פער בין יהודים (40% צופים שיפור) לערבים (31% צופים החמרה).
83% מהישראלים הביעו דאגה מהמתחים החברתיים הפנימיים, מהם 41% ״מודאגים מאוד״. רמת הדאגה עמדה על 93% בקרב מצביעי האופוזיציה לעומת 78% בקרב מצביעי הקואליציה. 75% הביעו דאגה מהאיומים הביטחוניים החיצוניים, עם רמת דאגה גבוהה יותר בקרב יהודים לעומת ערבים.
רק 28% אמרו כי הם חשים ביטחון אישי גבוה, לעומת 23% שחשים חוסר ביטחון. נרשם פער חד בין יהודים (33% חשים ביטחון גבוה) לערבים (8% בלבד).
האמון בממסד הצבאי
75% מהנשאלים אמרו כי הם נותנים אמון גבוה בצה״ל, אך קיים פער גדול בין יהודים (85%) לערבים (32%). הסקר הראה כי 58% נותנים אמון ברמטכ״ל אייל זמיר, עם ירידה קלה לעומת החודש הקודם.
כמו כן עלה האמון בחקירות הצבא בנוגע לכשלי 7 באוקטובר ל־51% – הרמה הגבוהה ביותר מאז החל מדידת מדד זה.
לעומת זאת, נרשמה ירידה חדה באמון בממשלה: 76% אמרו כי אמונם בה נמוך, לעומת 23% בלבד שהביעו אמון גבוה.
68% הביעו חוסר או חולשת אמון בראש הממשלה בנימין נתניהו, בעוד 66% ממצביעי הקואליציה הביעו בו אמון לעומת 5% בלבד ממצביעי האופוזיציה.
נרשמו רמות אמון נמוכות גם בשר הביטחון ישראל כ״ץ, בשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וביו״ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בועז ביסמוט.
איומים ביטחוניים
איראן והגדה המערבית עמדו בראש מקורות הדאגה (67% כל אחת), אחריהן עזה ולבנון (58%), לאחר מכן סוריה (44%) עם עלייה ניכרת לעומת החודש הקודם, ותימן בתחתית הרשימה (26%).
הסקר הצביע על ירידה חדה ב״רמת שביעות הרצון״ מאופן אכיפת ויישום הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה בלבנון: 49% הביעו שביעות רצון גבוהה (39% במידה רבה ו־10% במידה רבה מאוד), לעומת 43% שהביעו שביעות רצון נמוכה, ו־8% שאמרו כי אינם יודעים.
מדובר בירידה חדה לעומת חודש נובמבר, אז 62% הביעו שביעות רצון גבוהה מיישום ההסכם, לעומת כ־33% בלבד שהביעו שביעות רצון נמוכה.
58% אמרו כי המצב בצפון מחייב חזרה ללחימה, רובם תומכים בלחימה מוגבלת, בעוד 28% בלבד סבורים שהמצב מספק ביטחון לתושבים. 56% מהציבור סברו כי סין היא מדינה ״בלתי ידידותית או עוינת״ לישראל, לעומת 25% שתיארו אותה כידידותית או כבעלת ברית.
תקיפות מתנחלים
הסקר הראה חוסר שביעות רצון רחב מתפקוד צה״ל בטיפול בפשעים ותקיפות בעלי ״רקע לאומני״ שמבצעים יהודים נגד פלסטינים בגדה המערבית, כלומר פיגועי טרור של מתנחלים.
51% מהציבור הישראלי אמרו כי הם אינם מרוצים מתפקוד הצבא בנושא זה, מהם 27% הביעו חוסר שביעות רצון ״במידה מעטה״ ו־16% ״במידה מעטה מאוד״, לעומת 33.5% שהביעו שביעות רצון גבוהה או גבוהה מאוד, ו־15% שאמרו כי אינם יודעים.
נרשם פער פוליטי ברור: 48% ממצביעי הקואליציה הביעו שביעות רצון גבוהה או גבוהה מאוד מתפקוד הצבא, לעומת 25% בלבד ממצביעי האופוזיציה.
כמו כן בלט פער לאומי חריף בין יהודים לערבים: 37% מהציבור היהודי הביעו שביעות רצון גבוהה מתפקוד הצבא, לעומת 18% בלבד בציבור הערבי, שרובו הביע חוסר שביעות רצון ברור.
חוק עונש מוות לאסירים
הסקר הצביע על קיטוב חריף בעמדות הציבור הישראלי בנוגע ליעילות חקיקת חוק המטיל עונש מוות על אסירים שהורשעו בביצוע פיגועים: 50% סברו כי חוק כזה לא ירתיע, לעומת 46% שסברו כי העונש עשוי להוות גורם הרתעה.
גם כאן נרשם קיטוב פוליטי חריף: 67% ממצביעי הקואליציה סברו שעונש המוות ירתיע, לעומת 31% שהתנגדו. 64% ממחנה הימין סברו כי העונש ירתיע, לעומת 34% שסברו שלא, בעוד שבמחנה המרכז–שמאל 67% אמרו כי העונש אינו מרתיע, לעומת 28% בלבד שסברו כי הוא עשוי להרתיע.
ועדת חקירה רשמית
הסקר הראה קיטוב חריף בין הקואליציה לאופוזיציה סביב השאלה מי צריך למנות ועדת חקירה לכשלי 7 באוקטובר 2023. 63% אמרו כי הסולידריות בחברה הישראלית חלשה או אינה קיימת, לעומת 31% בלבד שסברו שהיא חזקה.
57% תמכו בהקמת ועדת חקירה רשמית עצמאית שתמונה בידי נשיא בית המשפט העליון, לעומת 29% שהעדיפו ועדה שחבריה ימונה על ידי הכנסת. 4% התנגדו להקמת כל ועדת חקירה, ו־10% אמרו כי אינם בטוחים בעמדתם.
הנתונים מצביעים על קיטוב פוליטי: רק 25% ממצביעי הקואליציה תמכו בוועדת חקירה רשמית, לעומת 54% שהעדיפו ועדה שתמונה בידי הכנסת. מנגד, 86% ממצביעי האופוזיציה תמכו בוועדת חקירה רשמית, בעוד 9% בלבד העדיפו ועדה פרלמנטרית.
ניכר גם פער חד בין המחנות הפוליטיים: במחנה הימין 33% תמכו בוועדת חקירה רשמית לעומת 47% שהעדיפו ועדה מטעם הכנסת, ואילו במחנה המרכז–שמאל 81% תמכו בהקמת ועדת חקירה רשמית עצמאית שתמונה בידי נשיא בית המשפט העליון.