לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, הארכת הפטור לחרדים מגיוס בצבא ישראל, כאחת הסוגיות המאתגרות ביותר בישראל מאז עלייתה לשלטון של ממשלת הימין של נתניהו בתחילת 2023, החריפה את המחלוקות הפוליטיות והרחיבה את הפגמים החברתיים בישראל.
כיום, הצעת החוק להארכת הפטור לצעירים חרדים, שהוכנה על ידי נציג הליכוד "בועז ביסמוט", נדונה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וצפויה להיות מוגשת בקרוב לקריאה שנייה ושלישית לכנסת.
בנוסף להתנגדותם של יהודים שאינם חרדים להצעת החוק הזאת עקב התחזקות האפליה בחברה, היא נתקלה גם בתגובה שלילית מצד מוסדות כלכליים ישראליים. לפי הדיווח האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה בתחילת דצמבר 2025, האוכלוסייה החרדית מונה כ-1,500,000 נפשות, שהם כ-14.3% מאוכלוסיית ישראל.
בהינתן ש-57% מהציבור החרדי הם בני 19 ומטה, הם נחשבים לקבוצת האוכלוסייה הצעירה ביותר המתגוררת בישראל. אך הנקודה החשובה כאן היא שישראל אינה יכולה לסמוך על תפקידם של צעירים אלה ביצירת הכנסה ועושר, כמו גם בשירות בצבא. משום שרובם המכריע של צעירים אלה נכנסים לישיבות, וכתוצאה מכך, הם פטורים מגיוס בצבא ומקבלים סיוע כלכלי חודשי מהממשלה הישראלית, במקום לעבוד ולהרוויח הכנסה.
לפי דו''ח אחרון שפורסם, מספר בחורי הישיבות והאברכים גדל בעשור האחרון (2023-2013) מ-93,000 ל-170,000, קצב גידול של מעל 6% בשנה. בעוד מספר הלומדים בישיבות גדל - מספר המשרתים בצבא נותר ללא שינוי.
לאחר פקיעת חוק הפטור, המפלגות החרדיות המרכיבות את ממשלת נתניהו לחצו עליו להאריך את הפריבילגיה הזו, ולבסוף, הוצגה הצעת החוק הזו על ידי ביסמוט. זאת בעוד שאי-כפיית גברים חרדים צעירים לשרת בצבא משמעותה הפעלת לחץ על לוחמי המילואים, במיוחד במצב שבו מדיניותו של נתניהו בשנתיים האחרונות התבססה על המשך המלחמה, וזו הגבירה את הצורך בלוחמים קרביים בצבא.
לכן, לאור העובדה כי נתניהו חושש מעיבוד תמיכת המפלגות החרדיות וקריסת ממשלתו, משרד הביטחון הודיע כי 60 אלף לוחמי מילואים ישרתו בצבא גם בשנה הבאה. אבל משרד האוצר התנגד לתוכנית זו, משום שעלות גיוס אנשי מילואים רבים כל כך יוביל ללחץ על תקציב המדינה, בעוד שר האוצר "סמוטריץ'" מתכוון להפחית בגודל הגירעון ב-2026.
לכן, כתוצאה מפשרה בין שרי הביטחון והאוצר, היקף המילואים יצומצם ל-40 אלף בשנה הבאה. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, בכירים בצבא ישראל הודיעו כי היקף זה לא יכול לענות על צרכיהם, אך לא הם מוכנים גם להיכנס לאתגר חדש עם נתניהו ושר הביטחון בנושא זה.
למרות הגישה החסכנית של משרד הביטחון, גיוס 40 אלף אנשי מילואים משמעו הטלת עלות של למעלה מ-6 מיליארד דולר על משלמי המסים הישראליים. ניתוח מבנה המסים בישראל מראה כי כשם שיהודים שאינם חרדים מהווים את רוב כוחות הצבא ואנשי המילואים, הם נחשבים למקור ההכנסה העיקרי. זאת למרות שהעלות של גדודים סדירים פחותה ביותר מחצי מגדודי מילואים.
אגף התקציבים במשרד האוצר הודיע על עמדתו בנוגע להצעת החוק לפטור חרדים. לדברי אגף התקציבים: "למתווה זה השלכות כלכליות שליליות משמעותיות על המשק, הנאמדות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, וכן השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית".
גם בבנק ישראל התנגדו לחוק זה והודיעו בדו''ח כי תוספת גיוס שנתית של 7,500 גברים חרדים תקטין לאורך זמן את העלות הכלכלית המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי שקל (כ-3 מיליארד דולר). כי העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים היא כ-38 אלף שקל, מתוכם 80% כתשלום ישיר לחייל המילואים, ו-20% כאובדן הכנסות עקב שירות בצבא והיעדרות מהעבודה, בעוד שהתועלת מגיוס כל צעיר חרדי יכולה להגיע עד 22 אלף שקל (6,850 דולר) בחודש.
לכן, למרות העלויות הכלכליות שיש לחוק הפטור לחרדים מגיוס בצבא ישראל על משק ישראל, ולמרות משבר כוח האדם המתמשך בצבא ישראל עקב מחסור במגויסים חדשים וצמצום היקף המילואים בשנה הבאה, וההחלטה האחרונה של שר הביטחון ישראל כץ להאריך את השירות בצבא לשלוש שנים, שכל אלה משמעותם לחץ כפול על יהודים לא-חרדים, נתניהו מתכוון לקדם את הצעת החוק הזו כדי לשמר את הממשלה הקואליציונית שלו, שכן אחרת, המפלגות החרדיות יעזבו את הממשלה וזה יוביל לקריסת ממשלתו.