תקשורת ישראלית: בן־גביר לא סומך על נתניהו


תקשורת ישראלית: בן־גביר לא סומך על נתניהו

השר לביטחון לאומי של הכיבוש מגיב למבקרים על טיוטת הקמת כוחות המשמר הישראלי, בתקופה שבה הביקורת הבינלאומית על ממשלתו של בנימין נתניהו גוברת עקב גזענות כלפי הפלסטינים

כלי תקשורת בישראל ציטטו את השר לביטחון לאומי של הכיבוש, איתמר בן־גביר, שאישר כי הפרויקט להקמת כוחות "המשמר הלאומי" מגיע לאור חששות הנהגת הכיבוש מ"הישנות אירועי הקרב של סייף אל־קודס בערים הכבושות המאוכלסות על ידי פלסטינים".

בהתייחסו לביקורת שהופצה, על רקע דרישתו להקים חטיבת משטרה בפיקודו הישיר, תחת הכותרת "המשמר הלאומי", אמר השר: "אני רוצה להבהיר, בעקבות כל הביקורת וההתקפות שהייתי נתון להן, שהמשמר הישראלי יעשה זאת כדי להבטיח שאירועי הקרב ב-2021 לא יחזרו בערים מעורבות."

בן־גביר, אסיר פלילי לשעבר, הסובל מהאשמות בינלאומיות בגזענות נגד הפלסטינים ובטרור, הוסיף כי בערים אלו "התקיימו באותה תקופה עימותים באגרוף, וקבוצות של מפגינים פלסטינים יצאו לרחובות ולכיכרות, במקביל עם המבצע הצבאי שישראל פתחה בעזה, בתגובה לשיגור טילים.

האמירה של בן־גביר והוויכוח המתמשך בהנהגה המדינית והביטחונית של הכיבוש באים להראות את גודל ההשפעה שהותיר קרב "סייף אל־קודס" ב-2021, במיוחד את השלכותיו בפנים הכובשים, על התודעה הישראלית, שכן היא הובילה ליציאת אלפי פלסטינים בערי הפנים הכבושים, בעיקר בירושלים, חברון, לוד, עכו, נצרת, יפו ואום אל־פחם, כמו גם הגדה המערבית, הביאו למהפך גדול ברמת העורף של הכיבוש.

וזה הוביל לחששות כבדים בקרב הנהגתו מהתחמקות המצב ומתגלגל לעימותים מקיפים, שתרמו לעצירת המלחמה בעזה, מבלי שהכיבוש ישיג את מטרותיו.

בן־גביר קיבל את עסקת "העיכוב בתמורה לשומר"

כמו כן, באתר "טיימס ישראל" נכתב כי "בן־גביר השיג הבטחה להקים את כוחות המשמר, שיהיו בשליטתו הישירה, בתמורה להסכמה לדחות את טיוטת התיקונים השיפוטיים.

אתמול (שני) הודיע בן־גביר כי הסכים לתמוך בקריאה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעצור את חקיקת התיקון המשפטי, בתמורה להבטחה להקים את "המשמר הלאומי".

בן־גביר פרסם הודעה לתקשורת, שפורסמה ביום שני, בחתימת נתניהו, שבה התחייב להעלות את נושא הקמת גוף כזה, במסגרת המשרד לביטחון לאומי, בישיבת קבינט הכיבוש ביום ראשון הבא.

ההודעה הגיעה לאחר שהתקשורת הישראלית אישרה כי בן־גביר איים לפרוש מהממשלה, בעקבות סכסוכים פנימיים שפרצו לאחר הפגנות המוניות, עם הפרות סדר שהרסו את ערי הכיבוש בימים האחרונים, וסיכנו את הקואליציה השלטת.

אבל נתניהו לא הזכיר עסקה כזו בנאומו ביום שני בערב, כשהודיע על הפסקת החקיקה עד לחזרת הכנסת מחופשת הפסח.

בן־גביר אמר, בציוץ בטוויטר, "הרפורמה תעבור. המשמר הלאומי יוקם. התקציב שדרשתי למשרד לביטחון לאומי יעבור במלואו. אף אחד לא יפחיד אותנו.  אף אחד לא יצליח לשנות את הכרעת העם".

ביקורת על עסקת נתניהו-בן־גביר: המשמר הלאומי הוא מיליציה פרטית

מנגד, חבר הכנסת ממפלגת העבודה, "המשמר הלאומי חייב להימצא תחת פיקוד המשטרה ולא תחת השליטה של אנשי להב"ה ויתר הכהניסטים", הכוונה לחסידיו של הרב מאיר כהנא.

קריב הפציר בשב"כ להתנגד להקמת מה שהוא הגדיר כ"מליציות של בן־גביר בחסות החוק".

בתורו, מפקד משטרת ישראל לשעבר, משה קראדי, אמר כי "בן־גביר יקים מיליציה פרטית כדי לספק את צרכיו הפוליטיים", והוסיף כי הוא "יגייס לשורותיה צעירי גבעות ומתנחלים קיצוניים".

בן־גביר "לא סומך על מילה של נתניהו"

קראדי הגדיר את החקיקה כ"מסוכנת", בהתחשב בכך שהיא "מפרקת את המערכת הפוליטית בישראל", כי "לא הגיוני להקים כוח שכפוף ישירות לשר, שכן לא ניתן להחזיק כוח מבצעי שאינו כפוף לנציב משטרה."

כמו כן, ח״כ רם בן־ברק ממפלגת יש עתיד לעג לבן־גביר על פרסום המכתב, ואמר כי הוא "לא סומך על דברו של נתניהו, ואינו מאמין שעדיין יש אנשים שמאמינים בביבי".

ראש החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, איימן עודה, צייץ ואמר שבממשלת הכיבוש הנוכחית פושעים ממנים שופטים ומחבלים מנהלים צבא פרטי. כולם חייבים להילחם בטירוף הזה בכל מחיר!

בחודש שעבר, בן־גביר אישר ל"טיימס אוף ישראל" כי הוא "עדיין מתכנן לשלב את כל מה שמכונה "משמר הגבול" במשמר החדש, כחלק מקמפיין לחיזוק הכוח הבלתי מאויש", למרות שלא עשה זאת. תגיד איך צעד זה ישיג את המטרה הזו.

כוח "משמר הגבול" הישראלי הוא רשמית חלק ממשטרת הכיבוש, וכפוף בסופו של דבר למפכ״ל המשטרה. אם יאושר הכוח החדש יורכב מקציני שירות פעילים, קציני מילואים ומתנדבים.

הכנסת מאשרת את חוק איסור נשק ללא רישיון

בהקשר זה, אישר אתר "מקאן" בקריאה שנייה ושלישית את אישור הכנסת את הצעת החוק למאבק בנשק ללא רישיון, בטענה כי הדבר בא "על מנת להילחם בנגע הנשק", בו משתמשים הפלסטינים בעסקיהם  פעולות התאבדות.

החוק החדש קובע לכל קצין משטרת ישראל, בדרגת רב סרן ומעלה, לתת צו חיפוש במבנה, בחיפוש אחר אמצעי לחימה, ללא צורך בצו שיפוטי מוקדם או לצורך החרמת מצלמות או מסמכים , במקרה של ביצוע פעולות "מסוכנות ביותר".

הצעת החוק הוגשה על ידי ראש סיעת הכוח היהודי בימין, ח"כ יצחק קרוצר, ועברה בקונצנזוס רחב, למשך שנה אחת בלבד.

מטרת החוק: צמצום פעולות הקומנדו
החוק מחמיר מאוד את עונשי המאסר למי שרוכש נשק, ומחמיר את העונש למי שמחזיק ולו רק חלקים מהנשק, במטרה למנוע החזקת מספר חלקים שניתן להשתמש בהם להרכבת נשק יעיל.

טענת ממשלת הכיבוש כי היא נלחמת בהפצת אמצעי לחימה "על מנת לשמור על ביטחון הציבור" מגיעה לאחר שבמיני הקבינט לעניינים מדיניים ובטחוניים החליטו, בפברואר האחרון, להרחיב את היקף מתן הרישיונות לנשיאת נשק ולהאיץ את ההליכים. על קבלתם, בצעד המאפשר לאלפי מתנחלים ישראלים לשאת נשק.

ההחלטה באה על רקע התגברות פעולות הקומנדו הפלסטיני נגד הכיבוש, שם הושמעו קולם של עמודי התווך של ממשלת הכיבוש, הקוראים לכל מתנחל ישראלי שיש לו רישיון לשאת נשק, ונתניהו גם הבטיח לזרז את ההפרשה. של נשק לאלפי מתנחלים ישראלים ברחבי "ישראל", ואמרו כי העניין הזה "יגדל את יכולת התגובה".

בן־גביר גם התחייב באותו יום "לפעול להגדלת מספר המתנחלים נושאי נשק", והדגיש כי הוא "רוצה עוד נשק ברחובות", וכן אמר כי "יקל על הקריטריונים לקבלת רישיונות נשיאת נשק".

הזירה הישראלית מוצפת בנשק, והפשיעה מתפשטת יותר ויותר בקרב מתנחלים  התקפות טרור נגד פלסטינים ע"י מתנחלים חוזרות על עצמן, האחרונה שבהן הייתה בחווארה לפני שבועות, בעוד החקיקה החדשה נועדה לחמש פלסטינים בערים הכבושים בפנים הארץ. ורוצה להגביל את ההתחמשות לידי הישראלים, בהמשך הגזענות, ולהקל על פשעי מתנחלים.

הכי חם פוליטי
חדשות פוליטי
הכי חם