לפי המדור לעניינים בינלאומיים בטסנים, בליל קיץ שקט ביולי 2024, כשתושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המאורים והרגועים, כטב''ם משופר מהסוג המסוכן ביותר, "סמאד-3", חדר לשמי העיר. לאחר 16 שעות טיסה למרחק של 2,600 ק''מ מתימן דרך סודן ומצרים, הכטב''ם פרץ את שכבות ההגנה האווירית הישראלית ונכנס לשמי תל אביב בחשכת הלילה. זה היה רגע דרמטי, שהראה כי הטכנולוגיה של האיום הזה משתפרת במהירות, והיא הפכה את שמי ישראל לזירת תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות של הישראלים.
במהלך מתקפות המל"טים האיראניות על ישראל שהתרחשו במהלך מלחמת 12 הימים, סברו בכירים ישראליים כי הסירו את האיום הזה. אבל מתקפות המל''טים האחרונות של אנצאר-אללה על שדה התעופה הצבאי רמון ועל אזור התיירות באילת הוכיחו שהמצב אינו נוח כלל לישראלים.
תנועת אנצאר-אללה בתימן הראתה שיש לה את היכולת לייצר נשק התקפי מתוצרת מקומית. בהקשר זה, הם משתמשים בלוחמה א-סימטרית, שבה הם מאתגרים את האויב החזק יותר על ידי שימוש בכלים זולים יחסית בכמות גדולה. את שיאה של יכולת זו ניתן לראות בכטב''ם סמאד-3. לכטב''ם זה מיכל דלק בנפח 47 ליטר המותקן על גבו, והוא טס במהירות של כ-200 קמ''ש עם מנוע המפיק 17 כ''ס. מחיר הכטב''ם הזה מוערך בכ-20,000 דולר. להשוואה, שעת הפעלה של מסוק אפאצ'י מוערכת בכ-7,000 דולר ושל F-16 בכ-25,000 דולר, לא כולל החימושים, שעלותם עשויה להאמיר לכחצי מיליון דולר. כמו כן, מחיר כל מיירט של כיפת ברזל מוערך בכ-30,000 דולר.
בהקשר זה, מתקפת המל"טים האחרונה של אנצאר-אללה על אילת, בה נפצעו עשרות ישראלים, הזכירה שוב לישראלים את יכולת החדירה של סמאד-3. למרות שהעיר אילת מוגנת על ידי כיפת ברזל וכלי מודיעין נוספים, הכטב''ם הצליח להטעות את מערכות ההגנה על ידי טיסה בגובה נמוך. שני מיירטי כיפת ברזל לא הצליחו לפגוע בכטב''ם סמאד-3, ובסופו של דבר הוא פגע בקיר של מלון באילת.
האם הכטב''ם סמאד-3 הוא גורם מכריע?
היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של אנצאר-אללה בתחום ייצור הכטב''מים משכו את תשומת ליבם של מומחים צבאיים ישראליים. הכטב''ם הקטן הזה טס בגובה נמוך, מה שמקשה על מערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהות וליירט אותו בזמן.
לסמאד-3 יש מספר יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ''ם נמוכה, בעיקר בשל החומר ממנו הוא יוצר; מידות קטנות יחסית; ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. יכולות אלו מאפשרות לסמאד-3 לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה.
מערכות הגנה כנגד כטב''ם סמאד-3
לישראל יש ככל הנראה חמש מערכות הגנה אוויריות בהן היא משתמשת ליירוט כטב''מים. עם זאת, הניסיון של פגיעות אחרונות של מל"טי אנצאר-אללה במטרות שונות בשטחים הכבושים מראה כי תגובת המערכות הללו אינה ודאית וכי מל"טים תימניים מסוגלים לעבור את כל שכבות ההגנה הללו.
אז כיפת ברזל היא אחת מהן. אך למערכת זו יש מגבלות מול כטב"מים, בשל הגובה הנמוך שבו הם טסים. האמצעים הזולים הללו מאתגרים לא רק בשל גודלם הקטן, מהירותם הנמוכה והשח"ם (שטח חיתוך מכ"ם) הנמוך שלהם, כי אם גם בגלל מערכת ההנחיה שלהם.
לפי דו"ח של המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ישראל משתמשת גם במסוקים ובמטוסי קרב כנגד הכטב״מים בנוסף לכיפת ברזל. אך זו אינה אפקטיבית תמיד עקב הפרשי המהירויות בין מטוסי הקרב לכטב״ם. גם עלות החזקת מטוסי קרב באוויר אינה כלכלית ביחס לעלות המטרה.
שימוש ביכולות לוחמה אלקטרונית הוא כלי נוסף שישראל משתמשת בו כדי למנוע את חדירת הכטב''מים. גם חיל הים הישראלי מצויד ביכולות להגיב לכטב''מים. בהקשר זה, הספינות הישראליות "סער 6" נושאות יכולות יירוט.
עם זאת, אתגר מרכזי של הכטב''מים מתחיל עוד הרבה לפני היירוט על ידי חמש המערכות הללו – "בגילוי ובזיהוי", וכטב''מים תימניים הוכיחו שלא ניתן לזהות אותם בקלות.
כטב''מים תימניים, איום אסטרטגי מתהווה על ישראל
כאמור, היתרון בכטב"מים אינו טמון רק בעלות היחסית הנמוכה מאוד, כי אם בגמישות המבצעית שהם מאפשרים. על אחת כמה וכמה שבניגוד לאיום הטילים הבליסטיים שישראל התכוננה אליו מאז שנות ה-90, איום הכטב"מים הוא חדש יחסית לישראל. לכן, חלק מאנשי הצבא הישראליים סבורים כי הכטב''מים מהווים איום אסטרטגי. התימנים זיהו בטן רכה באילת, רמון ונתב"ג, ולכן הם משגרים כטב"מים וטילים ספורים מדי שבוע ויוצרים אתגר לישראל. ישראל לא באה למלחמה עם קלף מנצח בנושא ההגנה מול כטב"מים. אם נתב"ג, רמון או אילת יהיו ריקים או ייסגרו בשל חדירת כטב''ם, אז זה בהחלט איום אסטרטגי. לכן, אנשי צבא ישראל סבורים כי היכולות ההולכות ומתחזקות של אנצאר-אללה בתימן המבוססות על טקטיקות מתקדמות, הגברת עמידות הנשק שלו וטכנולוגיות התחמקות, מייצרות איום מתמשך על ישראל המצריך עדכונים והתפתחויות מתמידות של מערכות ההגנה הישראליות.