בדבריו בטקס האזכרה למותו של הרמטכ"ל, רב־אלוף מוחמד אל־ע'מארי, אמר אל־חות'י: "עמנו נפרד מהרמטכ"ל השהיד, המנהיג הדגול מוחמד אל־ע'מארי, בתפילת ההלוויה בהשתתפות עממית רחבה מאוד."
הוא הוסיף: "הנוכחות העממית בהלוויה של השהיד אל־ע'מארי הייתה עצומה ובעלת משמעות עמוקה, והיא מבטאת את איתנות עמדתו של העם."
אל־חות'י הדגיש כי "עמנו הניף את דגל הג'יהאד מול עריץ העידן – ארצות הברית וישראל – מתוך נאמנות לעם הפלסטיני והאחזות בנושאי האומה," והוסיף כי "עמנו נקט עמדה מכובדת, צודקת ונבונה ברמה הגבוהה ביותר של תבונה ואחריות."
בהתייחסו למאבק שנמשך כשנתיים, אמר אל־חות'י כי "ההתמודדות של העם שלנו הייתה עזה מאוד," וציין כי "הנעים בכיוון ההפוך, במסגרת תמיכה בכיבוש הישראלי, עמדו בעמדות מבישות, והדבר חרפה להם."
על השהיד אל־ע'מארי אמר: "שהידנו היקר, מוחמד עבד אל־כרים אל־ע'מארי, פעל במסגרת הזהות האמונית של העם התימני. אחת התכונות הבולטות באישיותו הייתה רוח היוזמה והנכונות להקדים ולבצע משימות ג'יהאדיות."
הוא חזר והדגיש כי "אלו שפעלו בכיוון ההפוך, במסגרת סיוע לאויב הישראלי, נטלו חלק בעמדות מבישות, והדבר אות קלון עליהם."
עוד הוסיף אל־חות'י: "עמדת עמנו היא בית ספר נדיב המלמד את הדורות ביטחון עצמי, תובנה ונחישות, ומעורר אותם להתמודד עם האתגרים באשר הם."
לדבריו, "שהידינו היקרים נפלו בעת מילוי חובותיהם הג'יהאדיות, והם כוכבים מאירים בבית הספר של נתינה ועמידה איתנה. הצבא התימני נלחם לשם שמיים, מתוך זהות אמונית ורוח ג'יהאדית ובתובנה עמוקה."
אל־חות'י תהה: "היכן הצבאות הערביים והאסלאמיים שמספר חייליהם עולה על 25 מיליון, אך אין להם קול, הד או עמדה?"
והוסיף: "המקרים החריגים היחידים בצבאות הערביים והאסלאמיים נוגעים לרפובליקה האסלאמית של איראן ולכוחות ההתנגדות והג'יהאד."
לדבריו, "היכן הצבאות, קציניהם ומפקדיהם, ומה תרומתם לאומה באחת התקופות הקשות בתולדותיה? הצבאות הערביים והאסלאמיים נעדרים מאירועים אלה, משום שהכיוונים, היסודות והבסיסים שלהם לא הגיעו לרמה הנדרשת כדי לנקוט עמדה נכונה, בזמן הנכון."