איחוד האמירויות הערביות הוא הצד השני בעסקת הנשק העצומה שהוכרזה לפני כחודש על ידי חברת "אלביט" — עסקה בשווי של כ־2.3 מיליארד דולר, והיא הגדולה ביותר בתולדות החברה.
לפי אתר החדשות הצרפתי "Intelligence Online", החוזה, שאלביט תיארה רשמית כ"פתרון אסטרטגי ללקוח בינלאומי", נחתם עם איחוד האמירויות הערביות, ופרטיו מצונזרים בקפדנות רבה בישראל.
לאחר חתימת ההסכם הודיעה אלביט כי עדכנה את הבורסה לניירות ערך שהליבה שלו נסובה סביב "מערכת אסטרטגית מתקדמת", מבלי לחשוף את מהותה או את זהות הצד הרוכש את המערכת.
העיתון הכלכלי הישראלי "כלכליסט" דיווח ביום שני כי, לאור רגישות הטכנולוגיה העומדת בלב ההסכם, לעסקה עשויות להיות השלכות על העליונות הצבאית של ישראל במזרח התיכון.
העיתון ציין כי ישראל תומכת בהסכמי ביטחון חדשים כפתרון למימון הרפורמות הנדרשות בתעשיות הביטחוניות, כהכנה ל"מלחמה הבאה", תוך התמקדות מיוחדת באיראן.
זאת כולל "מימון עבודות ביצורים ומיגון למתקני ייצור צבאיים, רכישת מכונות וציוד מתאימים להרחבת קווי הייצור, לצד השקעות רחבות היקף במחקר ופיתוח במטרה לספק יכולות עתידיות לצה"ל".
עוד הוסיף כי ישראל מתכוונת בשנים הקרובות להרחיב באופן משמעותי את היקף עסקאות הביטחון באמצעות מודל של עסקאות בין-ממשלתיות (הסכמים בין מדינות), וציין כי במהלך השנה האחרונה הושלמו 21 עסקאות נשק ישראליות במסגרת מודל זה.
כן צוין כי "הרפורמות" שמוביל משרד הביטחון בתחום הייצוא והפיקוח על נשק, ואמורות להיכנס לתוקף החל מהשנה הבאה, יקלו במידה רבה על ביצוע עסקאות נשק.
העיתון כתב כי ישראל מבקשת להזרים את התקציבים הנדרשים לתעשיות הביטחוניות באמצעות אותן עסקאות נשק, במקום שהמדינה תממן ישירות את פעולות הייצור והפיתוח מתקציב ממשלתי שהולך ומדלדל לאחר שנתיים של מלחמה — מהלך שנועד להפחית את הנטל התקציבי הישיר על הקופה הציבורית.
ההסכם מגיע במסגרת היחסים הביטחוניים ההולכים ומתרחבים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות מאז חתימת הסכם הנורמליזציה בין הצדדים לפני כחמש שנים, כחלק מ"הסכמי אברהם", שזכו לתמיכת ממשל נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, במהלך כהונתו הראשונה.
מאז, חברות התעשיות הביטחוניות הישראליות, בהן אלביט והתעשייה האווירית לישראל, פתחו משרדי ייצוג רשמיים באבו דאבי והשתתפו בכנסים ובתערוכות ביטחוניות וביטחוניות-פנימיות באיחוד האמירויות הערביות.
בהקשר זה, דיווחים קודמים הצביעו על כך שסוללות מערכת הטילים "ברק MX" של התעשייה האווירית לישראל נמכרו לאיחוד האמירויות הערביות זמן קצר לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה בין הצדדים.
מוקדם יותר השנה הודיעה קבוצת "EDGE" של איחוד האמירויות הערביות כי רכשה 30% ממניות החברה הישראלית "העין השלישית" (Third Eye), המתמחה בפיתוח וייצור מערכות שיבוש נגד כטב"מים.
במקביל, איחוד האמירויות הערביות ביקש לרכוש מטוסי קרב אמריקאיים מדגם F-35 מחברת "לוקהיד מרטין". על פי דיווחים, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נתן את הסכמתו העקרונית לעסקה.
עם זאת, ההסכם בין וושינגטון לאבו דאבי טרם יושם, בשל תנאים אמריקאיים המאפשרים שליטה מרחוק במטוסים, מתוך חשש שטכנולוגיות רגישות שלהם ידלפו לסין.
דיווחים מציינים כי לאור היחסים ההדוקים בין אבו דאבי לבייג'ינג, תנאים אלה של ארה"ב תרמו לצינון התלהבותה של איחוד האמירויות לקדם את עסקת ה-F-35.
מנגד, ההערכה היא כי ישראל מגלה גמישות רבה יותר בגישתה לעסקאות נשק עם איחוד האמירויות הערביות, חרף חששות ארה"ב מהשלכותיהן האסטרטגיות, ובייחוד בכל הנוגע לדליפת טכנולוגיה אמריקאית לסין.