חאג' קאסם אמר: "הלב שלך הוא הלב שלי".
כפרים נובל ושיעי אל-שני בעיר חלב בצפון, בסוריה קוראן, במשך כמעט ארבע שנים במצור טרור אכזרי, ושחרור אחד הצעדים היה מאבק קשה מאוד בקבוצות תקפירי.
השהיד קאסם סולימאני והכוחות האיראניים מילאו תפקיד מרכזי בשחרור שני הכפרים הללו בחורף 1994, ומסיבה זו חאג' קאסם פופולרי מאוד בקרב תושבי שני הכפרים הללו.
כדי להמשיך ולחקור את מצב נבל ואלזהרה בזמן המצור ותפקידו של חאג' קאסם בשחרור אזורים אלו, שוחחנו עם מפקד הציר המבצעי נבל ואלזהרה בצפון חלב, כדלקמן.
לאן הידע שלך על סרדאר סולימאני חוזר ומתי שמעת את שמו לראשונה או פגשת אותו?
בשם ה', החסד ביותר, הרחמן ביותר, טבעי שהיה מרחק בין המפגש לשמיעת שמו. שמעתי את שמו בעבר, אבל הפעם הראשונה שפגשתי אותו הייתה לאחר שחרור נבל ואלזהרה וכמעט שלושה ימים לאחר התאריך הזה, אז היו נבל ואלזהרה מקושטים בנוכחותם ובנוכחותם של הקדושים. מפקד חאג' קאסם סולימאני.
אם נלך לימים הראשונים של מלחמת סוריה, כלומר לשנת 2012, אז אפשר לומר שצבא סוריה לא היה במצב טוב במיוחד בשטח, האם אתה זוכר את המצב בסוריה באותה תקופה ב כללי והתנאים בבירה לפני הגעת חג'ג' איך היה קאסם סולימאני שם?
התקופה שאתה מדבר עליה הייתה תקופה מאוד קשה, לא ידענו הרבה על המצב בבירה, כי היינו בחאלב, זה מרחק רב מבחינה גיאוגרפית, אבל אני יכול לספר לך על המצב בחלב באותה תקופה , כשאני מדבר על חלב, זה כאילו דיברתי על המצב בדמשק.
בחלב בתקופה ששאלת עליה המצב היה קשה מאוד נבל ואלזהרה היינו האזורים הראשונים שנפגעו מהמצב הזה, כי מצבנו היה מסובך עוד יותר בגלל הסכסוך עם הקבוצות החמושות.
הכבישים המובילים לנבל ואלזהרה היו כמעט סגורים מאז החודש השביעי או השמיני של 2012. היינו במצור מכל עבר ונפרדנו מהסביבה הגיאוגרפית שלנו, במיוחד מחאלב. אבל היינו מודעים למצב בחאלב, כי הצעירים והמוג'אהדין היו בינינו בחאלב, והם בעצם מילאו תפקיד בחיזוק ההתנגדות בחאלב.והמשכו עד לשחרור המוחלט של חאלב ב-2016.
כמה קשה היה להילחם בחאלב מאשר בכל מקום אחר, ואיך אתה, שהיית בשכם ובאלזהרה, שני כפרים שיעים, והיית במצור באותה תקופה, ענית לצרכיך?
למען האמת, כל הקרבות היו קשים, אבל עם הצלחתו של אלוהים הכל יכול, הקושי הזה יהיה לנו קל יותר. אחד הקרבות הקשים ביותר שלנו היה הקרב להגנה על העיר חאלב, שהתרחש ב-2016. הקרב הקשה ביותר התרחש כאשר ג'בהת א-נוסרה כבש את המכללות ויצר קשר בין השכונות המזרחיות לחלק המערבי מחוץ לחאלב.
הקרב התרחש ברובע 1070 של חאלב, אחת השכונות המפורסמות ביותר בדרום מערב העיר, והוא משתרע לחלקה המערבי של חלב וכולל את מחוז חאלב אל-ג'דידה ואת אל-בחות' אל-עלמיה ו. מחוזות אל-ראשידין. קרב זה היה למעשה הדחה והתקפה בודדות של האויב, שנחשב לאחד הקרבות הקשים ביותר.
זה לא היה רק ??פיגוע, אלא סדרה של פיגועים שהתרחשו במשך מספר ימים והייתה במגמת עלייה. זה התחיל קודם כל בצורה פשוטה והסתיים בעוצמה רבה.
קבוצות חמושות, במיוחד ג'בהת א-נוסרה, הסתמכו רבות על חמושים זרים עם ראשי החץ שלהם מטורקמניסטן וכמה מיעוטים אחרים, ובהינתן תמיכתם החזקה ממדינות כמו קטאר, ערב הסעודית וטורקיה, הם החזיקו בכל כוחם. הקרב הזה, אבל תודה לאל, למרות שסבלה קדושים רבים, העיר חאלב לא נפלה.
זה אחד הקרבות הקשים שבהם השתתפתי, כך שהתיאור הקוראני, "ובלגה לבבות אלחנג'ר" (חלק מפסוק 10 של מערב עז ג'בק"מ של מפלגות סורא I Fvqkm ואני מתחת למנק"ם והטרדה זגט אבסר ו לבבות Blght Alhnajr ו Tznvn ????? ??????? »: (כשבאו אתה מהחלק העליון מהחלק התחתון, ליום שבו בהו העיניים מרוב פחד בליבם צמצמה וחשבת על אלוהים) היה קשור אלי, אבל תודה אלוהים, הוקמו קווי ההגנה ולא אפשרנו לשבור את הקו אפילו למטר אחד באזור הזה.
הזכרת את סוגיית הכפרים נבל ואלזהרה. שבירת המצור על שני האזורים הללו תפסה חלק גדול במוחו של סרדאר קאסם סולימאני. האם שני הכפרים הללו שוחררו?
כל הפעולות שנעשו לגבי נבל ואלזהרה וכל מה שהושג, כולם נעשו בהחלטת חאג' קאסם, ירחם ה', ההחלטה לשבור את המצור על נבל ואלזהרה. הייתה החלטתו של חאג' קאסם, והוא היה מדוכא באזורים אלו. אין ספק, אישים כמוהו שהתחייבו לעזור למדוכאים ולמדוכאים לעולם לא יהיו מוכנים לתת לקבוצת אנשים להישאר נצורה על ידי חמושים.
ודאי שהחלטה זו מקורה באחריותו, וכל מה שנעשה לאחר מכן, מבחינת תמיכה לוגיסטית וצבאית, היו בה עקבות של חאג' קאסם, ולא של אף אחד אחר.
נעשו מספר ניסיונות לשבור את המצור על נבל ואלזהרה, שאף אחד מהם לא הצליח עד שה' יתברך. בפברואר 2016, שלמעשה ניתן לכנותו חודש הניצחונות, נשבר המצור הזה במאמצים משותפים.
כאן חברו הכוחות הפועלים לכוחות בתוך נבל ולזהרה. המהלך היה חלק ממשימה צבאית ברורה, שכן יחידות אחרות נעו מאזורים מחוץ לנבל ואלזהרה כדי לפתוח במתקפת גז על קבוצות חמושות ולשבור את המצור.
יש לציין כאן שלא מדובר היה בשבירת המצור הפיזי, אך ללא קשר לסבל ולקשיי המצור, המצור הפסיכולוגי היה גורם חשוב יותר.
אולם, נטלת נשק עם החלטתך, ולפי החלטתך היית מוכנה להיפצע ולהמות, בנסיבות כאלה, כאשר הניצחון מושג, הניצחון הזה מושג גם עבור אחרים, דהיינו הילדים והנשים שהיו תחתך. אחריות . אי אפשר לתאר את הרגע הזה, אחרי כמעט שלוש וחצי שנים של מצור מוחלט ממנו סבל העם ובו בזמן התמיד, הניצחון הזה הושג. אנשים חיו בתקווה לרגע החופש. האחים והאחים המוג'אהדין שבאו כדי לעזור לנו להבין את הרגע הזה, הרגע הזה הוא בלתי יתואר.
לאחר שחרור נבל ואלזהרה היה ברור שכולם יהיו מרוצים מעומק ליבם.
חאג' קאסם נכנס לנבל ואלזהרה שלושה ימים לאחר הפרת המצור. הוא התעקש שלא תתקיים אסיפה ציבורית כדי לברך אותו. הוא לא רצה להראות שהוא חייב משהו לאנשים. שאלתי ברכב או ברגל? הוא אמר שהוא לא רוצה שאף אחד ידע שהגעתי לכאן, הדאגה שלו היא לטפל בבעיות של אנשים ולפתור אותן.
היינו ברחובות נבל ואלזהרה כחצי שעה או כשעה ובמהלכן הוא עצר רק פעם אחת, במהלך הסיור ראינו ילדים משחקים ברחובות, אך ניכרו בהם סימני העוני. . הילדים שזה עתה השתחררו מהמצור, וזה היה מאוד טבעי. הוא אמר לנהג לעצור כאן.
הוא יצא מהרכב, שאל את הנהג: "יש לך ממתקים באוטו?" הוא לקח את הממתקים מהנהג וחילק אותם בין הילדים במו ידיו, הוא שאל את הילדים אם הם הולכים לבית הספר ואם אבותיהם בחיים או האם הם הושתו. בתחילה היו ארבעה-חמישה ילדים, אך לאחר זמן קצר הגיע מספרם ל-20. הילדים התאספו סביב חאג' קאסם. האנושיות שהייתה בחאג' קאסם הייתה גבוהה מאוד ודי ברורה, אני לא אתן סיבה לכך; הסיבה היא חאג' קאסם עצמו.
אחרי שנים של שבירת המצור ושחרור נבל ואלזהרה, מה שעדיין בזכרונך, דיברת איתנו על חג' קאסם, מה היו הרגעים והשלבים לאחר השחרור עבורך באופן אישי?
רגעים רבים לפני השחרור הם בלתי נשכחים, החשוב שבהם היה פעם בקרב, ובאחת ההתקפות נגד נבל ואלזהרה, שעליה פיקד "קללת ערב הסעודית" נגדם, הם עשו גדולות. הכנות לכך.והם רצו לשבור את המחסום ההגנתי של נבל ואלזהרה בכל דרך אפשרית, או לפחות לשבור את רצוננו בהגנה.
הם תקפו את נבל ואלזהרה משלושה צירים מרכזיים, בהתקפה זו השתתפו כ-25 טנקים ונושאות כוח אדם וזו הייתה מתקפה גדולה מאוד, ההתנגשות נמשכה כ-6 שעות, ולבסוף 36 גופות של חמושים כולם בני אל-נוסרה הם הושארו בזירת הסכסוך, כשאנחנו אומרים אל-מוחסיני, שפירושו ג'בהת אל-נוסרה. לפיכך, איננו יודעים את המספר המדויק של הנפגעים ומספר הפצועים.
השמדנו שלושה כלי רכב כבדים ובזזנו עוד תשעה כלי רכב, גם טנקים וגם נושאי כוח אדם. לא היה לנו נשק כבד כשהיינו במצור, כי המצור שלנו התרחש בצורה מפתיעה. הנשק שלנו הוא בכלל כלי נשק קל. הוא היה מורכב מנשק רגיל. רובים ומכונות ירייה תודה לאל הודות למאמצים של האחים מוג'אהדין ובזכות דם החללים והפצועים רכשנו גם נשק כבד.
הרגעים בהם ראינו במו עינינו את העזרה האלוהית והניצחון לצדנו היו בלתי נשכחים, האחים ניסו בדרכים שונות להביא לנו נשק ותחמושת ולפעמים זרקו עלינו במסוק, אבל פתאום העזרה האלוהית הגענו וקיבלנו כלי רכב כבדים ומשוריינים.
התיאור שלי לזה הוא כמו אדם שמת מצמא במדבר ולפתע רואה לא כוס מים אלא נהר מולו, העזרה האלוהית הזו היא בלתי נשכחת ברגעים אלו. אחרי החופש, רגעים בלתי נשכחים. יש הרבה , כפי שאמרתי לכם, זהו רגע בלתי נשכח שבו הצלחנו להציל את העיר חאלב.
אם זה לא היה קורה, חאלב הייתה נופלת צבאית, באותה תקופה היינו עסוקים בכמה חזיתות והשגת ההישג הזה בלתי נשכחת עבורנו. כשנבל ואלזהרה היו במצור, הקרבנו כ-250 קדושים להגנה על חאלב. .
לא אמרנו שחלב לא קשורה אלינו, אבל היא קשורה אלינו, והקרבנו בעיר חאלב לפחות 250 קדושים, והמספר הזה לא קטן, 250 הקדושים האלה שייכים לנבל ולאלזהרה. לא קל לעזוב את השהידים האלה, מות הקדושים שלהם זה נתן ללוחמים תמריץ נוסף להציל את העיר חאלב.
אם נחזור למקרה של חאג' קאסם סלימאני, התפקיד שמילא במלחמה בטרור בסוריה בהחלט לא היה נסבל עבור ארה"ב. איך קיבלת את הבשורה על מות הקדושים של חאג' קאסם ואיך הרגשת הזמן ההוא?
הייתי בבית כשאחד האחים התקשר אליי אחרי אחת וחצי בלילה ואמר לי להדליק את הטלוויזיה, צפיתי בחדשות של רשת אל-מיאדין, בהתחלה לא היה ברור לאיזה מפקד הכוונה , לאחר מכן הוכרז שמו של חאג' קאסם סולימאני, ירחם ה' עליו.
זה היה טבעי שלא האמנתי לחדשות האלה באותו הרגע וניסיתי לשכנע את עצמי שהידיעה הזו היא שקר ומשהו כנראה השתבש כדי להקל עליי. למרבה הצער, הידיעה הזו אושרה תוך מספר דקות או פחות. למעשה, זה כמו סרט שרגעיו חולפים לנגד עיניי. זה היה רגע מאוד קשה, זה לא קל, אתה לא מדבר על דמות רגילה, אתה לא מדבר על אח מוג'אהדין רגיל, החדשות האלה היו ממש הלם.
באותו זמן חשבתי על ההשלכות וההשפעות השליליות שיגיעו אליי, למוג'הדין ולכולם. לא ישנתי יותר כדי שאוכל ללכת בבוקר אל האחים ולברר את אמיתות העניין הזה. לא השתכנעתי עד הבוקר וניסיתי להוציא את המחשבה הזו מהראש. אמרתי לעצמי שהחדשות האלה לא נכונות, לצערי זה היה לילה קשה עבורי ועבור כל האומה המוסלמית ולכל המדוכאים שנתמכו על ידי חג' קאסם.
איך ראית את חאג' קאסם מבחינת אישיותו האנושית וללא קשר לתפקיד הפיקוד והניהול שלו?
אזכיר שני זיכרונות של חאג' קאסם, המבטאים כשלעצמם את מידת המעלות והאישיות האנושיות שמהן הוא נהנה. בשיא המלחמות, כל פעם שהוא ראה אותי, הוא אמר לי שאין לך זכות ללכת לקו החזית, אמרתי לו שדמי ונשמתי אינם יקרים יותר מדם ונשמתך, אלא שאם אני. להפוך לקדוש מעונה, ההשפעה שלי היא רק על עצמי, אבל אם תהפוך לקדוש מעונה, האומה המוסלמית וכל המדוכאים יאבדו אותך. אנו מבקשים ממך, אנו מנשקים את ידך, לא ללכת לחזית, רק לתת לנו פקודות , זה מספיק.
הזיכרון השני הוא כמות הכריזמה שהוא נהנה ממנו, ברגע שהוא שמע שיש לי בעיה בלב ובחזה, הוא שאל אותי למה אני לא הולך לטיפול. אמרתי שזה לא משנה, הוא אמר לך לאיראן ותתייחס ללב שלך. עניתי שאין צורך. אמר: הלב שלך הוא הלב שלי. אמרתי לו ברוך ה' זה טוב (אני הולך) אישיות וציווי כאלה טבעיים לענווה הזו, שלאהבתה אין גבולות והאהבה הזו היא אינסופית.
סוגיה זו היא אחת הסיבות למות הקדושים של האחים מוג'אהדין ולסבלנותם, כי הם רואים שמפקדיהם, כמו חאג' קאסם סולימאני, היו כאלה. שאלוהים יקבל אותנו בין המצטרפים אליהם.
אם הקב"ה היה שואל את חאג' קאסם במהלך חייו איך היה רוצה שחייו יסתיימו, בוודאי שהוא עצמו לא היה יכול להבין זאת, אבל הקב"ה גמל לו בדרך שנבחר, ברוך ה'. לקבל קדוש מעונה כמוהו.
