ישראל לכונן 'משולש היחסים' עם הודו, איחוד האמירויות
בנוסף לעסקות הנורמליזציה בין המשטר הציוני לכמה מדינות במפרץ הפרסי, המשטר הציוני מצפה לפתח את היחסים עם הודו, בתקווה לכונן משולש של יחסי ישראל-הודו-אמירויות.
בפגישה ראשונה מסוגה שהתקיימה באוקטובר 2021 בין שרי החוץ של הודו, איחוד האמירויות הערביות (איחוד האמירויות), ישראל וארה"ב, הוחלט להקים פורום בינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי, כך דווח ב-MEMO.
יואל גוזינסקי, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ומומחה למדינות המפרץ, שיתף: "ניו דלהי חידשה לאחרונה את המגעים לקידום הסכם סחר חופשי עם ישראל ואיחוד האמירויות".
לדברי גוז'ינסקי, זאת בתמורה לאינטרס הישראלי להגביר את הנוכחות הצבאית ההודית בים הערבי ובים האדום כדי להתמודד מול איומים איראניים. גוז'ינסקי סבור שנכון יהיה להגביר את שיתוף הפעולה המשולש כדי להבטיח חופש ניווט באזור.
גוז'ינסקי, פקיד לשעבר במשרד ראש הממשלה וחוקר אורח באוניברסיטת סטנפורד, הוסיף: "הקרבה הגיאוגרפית של שלוש המדינות: ישראל, איחוד האמירויות והודו, גורמת להן לנכונות רבה יותר ליישם פרויקטים משותפים לזיקוק ופטרוכימיה".
הוא הוסיף כי ישראל תשתמש בכוח העבודה הגדול, המקצועי והזול כדי לרסן את שאיפות ההתפשטות הסיניות והרוסיות.
ארה"ב מעוניינת לעודד את הודו לקחת חלק פעיל בשמירה על הביטחון של אזור המפרץ הפרסי כמשקל נגד לסין וכאמצעי לצמצם את השתתפותה באזור.
יחד עם זאת, ישראל לא מסתירה את החששות ההודיים לגבי שיתוף הפעולה הכלכלי שלה עם סין, אף שהאחרונה מבקשת להגביר את נוכחותה במזרח התיכון מיחסי הסחר שלה עם ישראל.
בינתיים, ביסוס היחסים בין מדינות המפרץ לסין, יריבה להודו, עשוי למשוך שחקנים אסייתים אחרים.
גוז'ינסקי אמר כי היחסים ההיסטוריים בין איחוד האמירויות להודו יסייעו בחיזוק הקשרים בין הודו, ישראל ואיחוד האמירויות באמצעות שיתוף פעולה משולש בתחומים רבים, כולל אנרגיה, רפואה, חקלאות וביטחון.
הוא הוסיף כי ניתן להשיג זאת: "באמצעות יחסים משלימים ביניהם: לישראל יש טכנולוגיה מתקדמת, הודו מספקת יכולות ייצור, ולמדינת המפרץ יש את הצרכים ואת מקורות המימון שלה".
לפי ההערכות, היקף הסחר בין ישראל, הודו ואיחוד האמירויות יגיע עד סוף העשור הנוכחי ל-100 מיליארד דולר, ומבחינת היחסים הצבאיים, הודו היא יבואנית גדולה של נשק ישראלי.
