עורכי דין בבריטניה מגישים תלונה נגד פייסבוק על הטיה אנטי-פלסטינית
מרכז משפטי וצדק בלונדון הגיש תלונה רשמית לפייסבוק, והאשים את פלטפורמת המדיה החברתית בצנזורה והשעיית חשבונות המזוהים עם סוכנויות חדשות, עורכי דין ועיתונאים פלסטיניים.
התלונה, שנמסרה על ידי חברת עורכי הדין הלונדונית Bindmans LLP מטעם המרכז הבינלאומי לצדק לפלסטינים (ICJP) וקבוצת הזכויות הדיגיטליות Sada Social, מבקשת שהפלטפורמה תוציא סקירה דחופה של פעולותיה ותסביר מדוע צנזרה את החשבונות הללו.
"התלונה מחזירה את הבקשה שמטה/פייסבוק תחשוף ותבדוק את תהליך קבלת ההחלטות שלה, ומסבירה מדוע החשבונות נסגרו, הושעו או הוסרו פוסטים, והאם נעשה שימוש באלגוריתם או שיקול דעת אנושי", אמר ה-ICJP בהודעה לעיתונות ב-21 בפברואר 2022.
התלונה נשלחה גם לכתב המיוחד של האו"ם בנושא קידום והגנה על חופש הדעה והביטוי.
במשך שנים, מטה הואשמה בצנזורה של חוויות הפלסטינים והנרטיב שלהם בשתי הפלטפורמות שלה - פייסבוק ואינסטגרם.
הביקורת הגיעה לשיא חדש במאי האחרון כאשר פעילים פלסטינים גילו שהפוסטים שלהם במספר פלטפורמות מדיה חברתית, כולל פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר, נמחקים וחשבונותיהם מושעים , לעתים קרובות ללא הסבר.
מאז תחילת 2021, סאדה סוציאל תיעדה יותר מ-600 מקרים של צנזורה פלסטינית בפייסבוק ובאינסטגרם. המלכ"ר אומר שעיתונאים וחשבונות תקשורת היו היעד של יותר מ-200 מהמקרים הללו.
ביוני האחרון, כמעט 200 עובדי פייסבוק חתמו על מכתב פתוח המאשימים את החברה בהורדת או הורדה של תוכן פרו-פלסטין באופן לא הוגן ודרשו לנקוט באמצעים חדשים כדי למנוע זאת בעתיד.
בספטמבר, מועצת הפיקוח של פייסבוק קראה לערוך סקירה עצמאית לגבי הטיה לכאורה בניהול הפוסטים הפלסטינים והישראלים של ענקית הטכנולוגיה, ואמרה שאסור לבודקי תוכן "לקשר עם שני הצדדים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני" ועליהם לבחון הן אנושיות והן ניהול תוכן אוטומטי בערבית ובעברית.
אחת הדאגות העיקריות בקרב תומכי הדיגיטל היא המידה שבה פייסבוק מסירה תוכן פלסטיני לבקשת ממשלת ישראל, כולל יחידת הסייבר של משרד המשפטים, ורשת מאורגנת מאוד של מתנדבים המדווחים על תוכן פרו-פלסטיני.
החברה השיבה כי לא קיבלה "בקשה משפטית תקפה" מרשות ממשלתית במקרה של תפקיד מסוים שבו התמקד דוח הדירקטוריון. החברה "סירבה למסור את יתרת המידע שביקש הדירקטוריון".
ה-ICPJ גם שיתף את החששות לגבי אישורה המוקדם של הצעת חוק בכנסת ישראל. על פי הדיווחים, החוק המוצע יעניק לבתי המשפט בישראל את הסמכות לדרוש "הסרה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים בפלטפורמות תוכן של מדיה חברתית העלולים להיתפס כדלקתיים או כפוגעים בביטחון המדינה או בביטחון הציבור".
הקואליציה הפלסטינית לזכויות דיגיטליות (PDRC) ומועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטינית (PHROC) הזהירו כי החוק ימשוך השלכות חמורות על הזכויות הדיגיטליות הפלסטיניות ויהווה איום על חופש הביטוי של פלסטינים במרחב הדיגיטלי.
