לדברי הראל, "ישראל כץ" חשף את היחסים ההדוקים בין נשיא תימן עבד רבו מנצור האדי למוסד הישראלי ואת ביקוריו הרבים בתל אביב . כמו כן חשף מידע סודי וחשוב על מדיניות הישות הישראלית בים האדום. תפקידה במלחמה נגד תימן.
בתשובה לשאלת עיתונאי ישראלי על המלחמה בתימן אמר כץ: "אין לנו בני ברית אמינים בתימן. לנשיא הנמלט מתימן, עבד רבו מנצור האדי, יש קשרים קרובים איתנו, אבל הוא לא מסוגל להנהיג. המלחמה נגד אנסאר אללה".
הוא הוסיף: כשהחלה המלחמה בתימן, נשיא תימן ביקר בתל אביב, בסיוע ירדן ועבד אל-פתאח א-סיסי. במהלך הביקור הזה הגענו להבנות, אבל הבעיה היא שעבד רבו מנסור האדי הוא לא מנהיג אמיץ וחזק, אז אם תתנו לו צבא שצפוי להיות מובס, הוא ללא ספק יובס. אבל אי אפשר להתעלם מכך שלישות הישראלית ולסעודיה אין חלופה מתאימה לנשיא תימן הנוכחי, ולכן מתן תמיכה בו תישאר על סדר היום שלנו.
הוא המשיך, "למשל, קרב חודיידה היה תוצאה של ביקורו השני של עבד רבו מנצור האדי בתל אביב. במהלך הקרב הזה הצלחנו לתאם היטב בין סעודיה, איחוד האמירויות והאדי, אבל הקרב הזה עשה זאת. לא להשיג את התוצאות הרצויות עבורנו". אבל זה לא פוגע בדומיננטיות שלנו בים סוף; המלחמה בתימן היא למעשה המלחמה של איחוד האמירויות וסעודיה בתימן לפני שהייתה מלחמה אזורית. החות'ים יכולים בקלות לזחול ללב סעודיה, וזה מקור לדאגה עבור השלטונות בסעודיה.
העיתונאי הראל הוסיף כי שר החוץ הישראלי לשעבר הודיע בראיון זה כי: מקור הדאגה היחיד לישות הישראלית בים סוף הוא התחזקותו של אנסאר אללה באזור. הדבר נובע גם מאי-כשירותה של ממשלת סעודיה, במיוחד מוחמד בן סלמאן.
הוא סיים באומרו: מה שאנו עדים לאיתנותה האיתנה של ריאד נגד החות'ים הושג כתוצאה מהתמיכה המבצעית של הצבא הישראלי בריאד; זה מה שכל מנהיגי הצבא מודעים אליו. מוחמד בן סלמאן הכריז פעמים רבות על נכונותו לסגת מתימן.