עתירה לבית המשפט העליון בישראל נגד חוק האזרחות
אתמול, שלישי, עתרו האגודה לזכויות האזרח, מרכז "המוקד" להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם, בשם קבוצת אנשים שנפגעו מחוק האזרחות, לבית המשפט העליון בדרישה מבית המשפט. לבטל את החוק.
זה שנים שמשרד הפנים הישראלי מעוניין להאריך את הוראת השעה של חוק האזרחות, בהתייחס לטענות ביטחוניות, אך במהלך הדיונים לגבי חקיקת החוק במרץ האחרון, ועם השלמת הליכי חקיקת החוק, היוזמים שלו, יחד עם גופים שיפוטיים בממשלה, הודו כי החוק נחקק יש לו יעד דמוגרפי.
בעתירתן סקרו העמותות את השינויים הדרמטיים שחלו בשני העשורים האחרונים מאז חקיקת חוק האזרחות לראשונה ב-2003, לרבות חוסר יכולתן של רשויות הביטחון להצדיק את "המטרה הביטחונית" של החוק.
כמו כן, הוצגה בעתירה סקירה של שורת פתרונות שעליהן הסכימו רבים מחברי ועדת החוץ והביטחון הפרלמנטרית, שדנו בסוגיית חקיקת החוק. השב"כ לא הביע התנגדות לפתרונות אלו. אולם הפתרונות הנזכרים לא נכללו בחקיקה משיקולים פוליטיים.
לפי העתירה, הובהר, בישיבות הכנסת, כי החוק יכול היה להשיג את מטרתו באמצעות פגיעה פחות חמורה בזכויות אדם.
נמצא כי אין הצדקה ביטחונית למשיכת זכויות סוציאליות וביטוח הבריאות הרשמי, מי שהורשה להתגורר בישראל, ועם השנים הפכו למעשה לתושבי ישראל, שלא לדבר על מניעת קבלת שירותי רווחה ודיור. , הטלת הגבלות על אפשרויות העסקתם והפרנסתם ומניעת קבלת סיוע משפטי ועוד.
הוסכם כי אין טענה ביטחונית המצדיקה אי מתן הסדר מעמד אזרחי לזוגות חד מיניים, כאמור בעתירת העמותה.
עם זאת, הלשון שננקטה, "זכויות זו ואחרות נפגעות, רק בגלל שהסכימו להצביע בעד החוק בקריאה שנייה ושלישית דרשו מהחוק לפגוע בזכויות אדם בצורה חמורה יותר, מבלי שלעניין תהיה מטרה ביטחונית כלשהי. , וגם בעוד שבשב"כ הסכים שניתן להקל על הקשיים הללו".
בנוסף לאמור לעיל, העתירה עוסקת בהרחבה בשתי קבוצות הנפגעות במיוחד מחוק הלאום, נשים וילדים.
בעתירה נטען כי נשים בעלות היתר או רשומות זמנית נמצאות בתחתית הסולם החברתי. מעמדה בישראל תלוי בבן זוגה וביחסיו עמו.
פעמים רבות, נשים מעדיפות להמשיך בקשר לא בטוח, או עם בן זוג אלים, ולנסות להישאר עם בן זוגן עד למיצוי הליך הסדרת מעמדן, הסדר ללא סיכוי ברור להגיע אליו, בתקווה שהן יקבל מעמד של תושב קבע, לפי האגודות העותרות.
מהאגודה נמסר כי "האישה הפלסטינית שאינה רוצה לאבד את מעמדה האזרחי, ולעיתים ילדיה, מחשש שיגורשו בלעדיהם, אולי לא יוכלו להשתחרר ממערכת יחסים אלימה המבוססת על התעללות".
בנוגע לילדים נכתב בעתירה כי "ילדים ללא תושבות גדלים להיות בוגרים שאינם זכאים לאף אחת מזכויות האוכלוסייה: זכויות סוציאליות, השכלה גבוהה, חופש תעסוקה, יכולת לנהוג ברכב, גישה לדיור. הטבות, ועוד רבות".
למעשה, כל זה אומר ש"ילדים אלה שגדלים בישראל יודעים מגיל צעיר שהחוק אינו מאפשר להם לנהל חיי אדם מלאים. לא משנה כמה הם מוכשרים, הם נידונים, על פי חוק זמני, ל" חיים מוגבלים וללא אמצעים, והם גם נידונים, משפטית, בקושי בפרנסה, בעוני ובמצוקה.
מהאגודות העותרות נמסר, "לכנסת הייתה הזדמנות לבטל חוק גזעני ומפלה שמתייג את כל הפלסטינים כאיום ביטחוני, מבלי לבצע כל בדיקה על בסיס פרטני. במקום זאת, בחרו חברי הכנסת לחדש את הפרת זכויות האדם עם כוונה לגרום נזק, צבירת קשיים והשגת נזק, ללא קשר לצרכי הביטחון".
העמותות הוסיפו כי "עתרו לבית המשפט העליון כי לא ניתן יהיה לקיים חוק שיעמיק את האפליה הבלתי מקובלת בין אזרחים ערבים ויהודים ותושבי המדינה, בכל הנוגע לזכותם לחיי משפחה בישראל, פוגעת לאורך זמן. שורה של זכויות יסוד, מפרידה בין בני זוג, הורים וילדיהם, ופוגעת בערכי המדינה הדמוקרטית".
