ישראל פורסת מערכות טילים אוויריות בתל אביב, חיפה לאחר אזהרת מנהיג חיזבאללה
על פי הדיווחים, הצבא הישראלי פרס מערכות טילים אוויריים בתל אביב ובחיפה בעקבות אזהרה של סייד חסן נסראללה, מזכ"ל תנועת ההתנגדות של חיזבאללה בלבנון, כי ההתנגדות "לא מפחדת ממלחמה".
על פי דיווח שפרסם עיתון אל-אח'באר הלבנוני בשבת, הצבא הישראלי הוכנס לכוננות מיד לאחר נאומו של נסראללה כדי להתמודד עם כל התקפות פתע.
זאת בעוד שגורמים ישראליים לא לקחו ברצינות את האזהרות שהגיעו מבכירים לבנונים מפני הפקת הגז של משטר תל אביב משדה הגז כריש במים הטריטוריאליים של לבנון, כך נכתב בעיתון, לפי רשת החדשות "אל-עלאם".
נסראללה אמר ביום חמישי כי ההתנגדות "לא יכולה לשתוק לנוכח ביזת משאבי לבנון".
"החובה המהותית של ההתנגדות היא להגן על אדמת לבנון, מימיה, הנפט, הגז וכבודה", אמר נסראללה והוסיף, "כל האפשרויות על השולחן להתנגדות".
הדברים נאמרו לאחר שספינה המופעלת על ידי חברה יוונית הגיעה לשדה הגז כריש במים הטריטוריאליים של לבנון כדי להפיק גז עבור המשטר הכובש.
נסראללה הזהיר כי החברה היוונית, המכונה אנרג'יאן, "שותפה למתקפה הזו על לבנון", שלגביה היא תתמודד עם "השלכות".
ראש חיזבאללה גם ציין כי לא התקנות הבינלאומיות אלא למעשה "לחץ, מלחמת התשה והתנגדות" הם שאילצו את המשטר הכובש לסגת מדרום לבנון ומהמובלעת הפלסטינית של רצועת עזה.
לבנון נלחמה בשתי מלחמות ישראל בשנים 2000 ו-2006. בשתי ההזדמנויות, תרומות של חיזבאללה לשדה הקרב הוכיחו את עצמן כנכס הכרחי, ואילץ את הצבא הישראלי לסגת.
בתגובה לדבריו של נסראללה, אמר שר האוצר הישראלי אביגדור ליברמן "אף אחד לא יכתיב אם נקדוח גז" במה שהוא כינה "המים הכלכליים של ישראל" או לא.
הצבא הישראלי פרסם ביום ראשון האחרון דו"ח, לפיו הוא מתכונן למתקפה של חיזבאללה על אסדת הגז ומתכנן לפרוס כוחות ימיים לאתר, כולל צורה מותאמת ימית של מערכת טילי כיפת ברזל.
השורה הימית בין לבנון לישראל היא על פני שטח בים התיכון המשתרע על פני כ-860 קמ"ר. בלוק מס' 9 עשיר בנפט וגז. ישראל מסתמכת במידה רבה על גז ומפתחת זה מכבר מספר מרבצי גז ימיים תפוסים בים התיכון.
פוליטיקאים לבנונים מקווים שמשאבי פחמימנים ברי קיימא מסחרית מול חופי לבנון יוכלו לעזור לשחרר את המדינה מוכת החובות מהמשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מזה עשרות שנים.
לבנון וישראל השתתפו בשיחות עקיפות כדי לדון בתיחום בשנת 2020. אך השיחות נתקעו לאחר שלבנון דרשה שטח גדול יותר, כולל חלק משדה הגז כריש, שבו נתנה ישראל זכויות חיפוש לחברה יוונית.
השיחות היו אמורות לדון בדרישה לבנונית ל-860 קמ"ר (330 מייל רבוע) של שטח באזור הימי השנוי במחלוקת, לפי מפה שנשלחה לאומות המאוחדות ב-2011. עם זאת, לבנון אמרה אז שהמפה מבוססת על חישובים שגויים ודרש עוד 1,430 קמ"ר (552 מייל רבוע) דרומה יותר, כולל חלק מקריש.
