אובססיות ישראליות לקראת ביקורו של ביידן
במעקב אחר הנכתב בישראל על הביקור שבכוונת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לערוך במזרח התיכון באמצע החודש הבא, יולי, ואשר כולל בעיקר את ישראל וסעודיה, הקורא לא יתקשה להסיק ששני המוסדות המדיניים והביטחוניים כבר רואים עתיד, צפוי שביקור זה יביא לכך שלכוח הכובש יובטח "הבלתי נמנע" של פתרון בעיותיו האזוריות על פי חזונו, במיוחד הבעיות הקשורות שני נושאים בלתי פתירים מנקודת מבטה: האיראנית והפלסטינית.
כמובן, סדר היום של ביקורו של ביידן כולל מספר נושאים, כאשר נראה שהבולט שבהם קשור לחיזוק מה שישראל תיארה (בשילוב עם כתיבת שורות אלה) כ"ברית ההגנה האווירית במזרח התיכון", אל מול ההתמודדות של איראן. ארסנל של טילים ומזל"טים. יצוין כי נושא ההגנה האווירית הזו האפיל להפליא על הניתוחים הישראלים מאז קרב חרב ירושלים במאי 2021, שכן רוב הניתוחים הללו חולקים חזון האומר כי אחד הלקחים החשובים ביותר שנלמד מאותו קרב, עם בהתייחס לציר הכוחות המסתובבים במסלול טהרן, המיוצגים בתנועת גורמים ממנה יחדיו לראשונה, ולמעשה, לסייע לאחד מחברי הציר בקרבו נגד ישראל.
נכון לעכשיו, כוחות אלו נוקטים באסטרטגיה הנוטה יותר ויותר להגבלת המאמץ הביטחוני של צבא ישראל, פגיעה בהרתעה וערעור תחושת הביטחון בישראל.
לקח נוסף מקרב "חרב ירושלים", על פי הקריאות הישראליות, הוא שהתרחיש של קרב רב-חזיתי הוא איום ממשי שיש להיערך להתמודד איתו באמצעות אימוץ תורת עבודה מתאימה להתמודדות עם תרחיש מורכב זה. , בדגש על המאמץ ההגנתי, ועל העורף.
בהקשר זה, מספר מכונים לחקר מדיניות ואסטרטגיה הצהירו כי השותפות האסטרטגית עם ארה"ב מהווה עוגן מהותי בתורת הביטחון הלאומי בישראל, והיעדרה, או אפילו כל שחיקה בה, יגרמו לה. קשה לישראל להשיג את מטרותיה, הן הצבאיות והן המדיניות.
לאור זאת, על ישראל לשמור על שיתוף פעולה אסטרטגי ומבצעי עם ארה"ב, לשפר את מעמדה כנכס של האחרונה באזור, ולהתחשב ב"קווים האדומים" של הממשל האמריקני בכל הנוגע לנושאי ליבה אזוריים.
עם אישור ביקורו של נשיא ארה"ב, פורסמו דיווחים על תיווך ארה"ב בין ישראל, סעודיה ומצרים, על מנת להסדיר את מעמדם של שני האיים הממוקמים בכניסה למפרץ אילת. לפי דו"ח שהוציא המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיית מים באוניברסיטת חיפה, צעד פשרה זה דחוף והכרחי לביטחון ישראל בכל הסכם שיושג בין מדינות אלו.
מיצרי טיראן והאיים טיראן וצנאפיר נמצאים בדרום הרחוק של מפרץ אילת, בדרך למזרח הים האדום. על פי הספרות של מכון זה ובכלל, למיצרים אלו חשיבות אסטרטגית לישראל, וסגירתם של המצרים למעבר ספינות הפונות לישראל או היוצאות ממנה הייתה בין הסיבות שהובילו למלחמות סואץ ב-1956. ויוני 1967.
כאן יש לציין כי גם סעודיה "ירשה", כאשר מצרים החזירה אליה את שני האיים, את ההסכם של האחרונה עם ישראל המתייחסת לאזור זה, אך מבלי להיות צד בו. מאז, סעודיה הצהירה, על פני השטח, כי אינה מוצאת עצמה מחויבת לתוכן ההסכם, ולהבטיח לישראל חופש ניווט. מכאן הצורך בהסדר ישיר עם ריאד ברוח הסכם זה.
