כל בית שייך לבעליו ולבסוף יחזור לבעליו
חדשות נפוצו על שהותו של ראש הממשלה החדש של ישראל יאיר לפיד בווילה הכבושה של איש עסקים פלסטיני מאל-קודס. גם רעייתו של לפיד פרסמה תמונה ברשתות החברתיות לאחר שעברה למעון החדש, אם כי נאמר כי מדובר בשהות זמנית ותהיה עד להשלמת שיפוץ מגוריה הרשמיים ברחוב בלפור.
בתחילת יולי עברו יאיר לפיד, ראש הממשלה הזמני של המשטר הכובש דאז, ורעייתו ליהי, לבית ישן ויפה באל-קודס, שנקרא וילה חנה סלאמה וננטש על ידי בעליו במהלך יום הנכבה. מהלך המראה את השקפתו על הסכסוך בין פלסטינים לישראלים ועל הפגיעה בזכויות הפלסטינים, בעיקר בזכותם לחזור למולדתם.
יום הנכבה הוא השם שנתנו הפלסטינים לטבח ולגירוש הכפוי של בני עמם על ידי החיילים הציונים ב-1948, במהלכו נאלצו לעזוב את בתיהם.
וילה סלמה, שנמצאת ברחוב בלפור, שכונת טלבייה, היא אחת הווילות היפות שנבנתה בשנות השלושים של המאה העשרים בפלסטין עם סגנון ארט דקו. עדיין ישנו שלט בשלוש שפות בכניסה ובחזית הבניין, המראה את ההיסטוריה של בניית הבניין ב-1932, ואת שמו של המעצב והאדריכל, זולטן הרמט.
זולטן הארמט היה במקור אדריכל הונגרי יהודי שנסע לפלסטין והחל לעבוד שם שנה לאחר שסיים את לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת בודפשט.
הבעלים של הווילה הזו, חנה סלמה, היה סוחר ערבי-נוצרי שהיה בעל סוכנות ג'נרל מוטורס בירדן ופלסטין לפני הנאקבה ובנה אותה בחלק המערבי של אל-קוודס בשנת 1932.
לאחר הנכבה וכיבוש והפצצת שכונות פלסטיניות באזורים המערביים של אל-קודס, בעיקר בשכונות קטמון וטלביה, עזבה חנה סלאמה את הווילה שלה והפכה לפליטה בביירות, והמשטר הישראלי הכובש תפס את הווילה בכוח. לפי חוק נכסי נפקדים.
החוק מתיר גניבת רכוש של פליטים פלסטינים ומעניק את הרכוש מאז החרמתו לישראלים, המכונים "השומר על רכוש הנפקד".
חוק נכסי נפקדים גם מאפשר למשטר הכיבוש הישראלי להחרים נכסים פלסטינים - לרבות מזומנים, מניות, רהיטים, ספרים, חברות, בנקים ונכסים ניתנים למחיקה אחרים. הבעלים העיקריים של נכסים אלה הם ברובם פליטים ממדינות אחרות, אך חלקם עקורים פנימיים ומתגוררים כיום באדמתם הכבושה.
לאחר שהווילה הייתה כפופה לדיני גזילה, היא נכבשה והשתלטה ושימשה את המשטר הכובש והושכרה למדינות זרות.
במשך זמן מה שימשה הווילה לאירוח חיילים ונחתים ישראלים, ובמשך זמן מה שימשה מקום משכנם של השומרים ושומרי הראש של הקונסוליה האמריקאית ברחוב אגרון (ליד ההקדשים ובית הקברות ממן אללה).
לאחר מכן, שגרירות גואטמלה שכנה שם עד 1980, אז עזבה לאחר אישור חוק "ירושלים המאוחדת" על ידי משטר הכיבוש. אז נמכרה הווילה לאיש עסקים ישראלי שהוסיף שלוש קומות לבניין הווילה כדי להסב אותה למספר דירות להשכרה.
ובהמשך שוב, במשך שנים רבות, שימש המבנה הזה למגורי השומרים ושירותי הביטחון של מעונו הרשמי של ראש ממשלת המשטר הכובש בנימין נתניהו, השוכן ברחוב בלפור ליד הוילה הזו.
שני ראשי הממשלה לשעבר, דוד בן-גוריון ולוי אשכול, סירבו להתגורר בנכסים פלסטינים שנתפסו במסגרת חוק נכסי נפקדים, מה שהפך את החלטתו של לפיד למוזרה בפוליטיקה הישראלית. דוד בן-גוריון, מפקד כוחות ההגנה, שביצע פשעי טיהור אתניים בפלסטין, לרבות הפגזה על בתים פלסטינים בשכונות המערביות של אל-קודס בתקופת כהונתו, סירב לעבור להתגורר בווילת חנה סלאמה. הנשיאות שלו.
יאיר לפיד נחשב לראש הממשלה הראשון של משטר הכיבוש הישראלי שקיבל את ההחלטה הזו, החושפת את האמת השחורה לגבי עמדותיו בנוגע לזכות השיבה של הפלסטינים ועתיד אל-קודס, ומראה בבירור שהוא הוא נגד זכות זו.
ג'יהאד אבו רעיה, חוקר ועורך דין פלסטיני בחיפה, אומר כי "החלטתו של לפיד מזכירה את הפשעים של ישראל נגד פלסטינים. לאחר שגירשה את הפלסטינים וטבחה בהם בכפרים ובערים שלהם, ישראל החלה להשתלט על בתיהם, מפעלים, מקדשים, בתי קברות, מסגדים וכו', ולא פועל כשומר רכוש כזה, אלא כגנב ובוזז".
