בכיר בחיזבאללה: לישראל אין ברירה אלא להכיר בזכותה של לבנון לנצל משאבי גז ימיים
גורם בכיר בתנועת ההתנגדות של חיזבאללה חזר והדגיש את זכותה הבלתי ניתנת לערעור של לבנון לחקור מאגרי גז ונפט בלתי מנוצלים הנמצאים במזרח הים התיכון, ואמר כי על ישראל להכיר בעובדה זו ולא להפריע לחיפוש והפקה של פחמימנים באזור.
סגן מזכ"ל חיזבאללה, שייח' נעים קאסם, הדגיש את הצורך בהכרה בזכותה של לבנון לעושר הנפט והגז שלה על ידי תל אביב, ואמר שדחיית העניין לא ירתיע. קבוצתו מלמלא את תפקידה בהקשר זה.
הוא המשיך ואמר כי לישראל אין ברירה אלא להכיר בעובדה, והדגיש שגם לאמריקאים אין ברירה אלא לאפשר לחברות אנרגיה בינלאומיות לשחרר הפקת נפט וגז ימית במים הטריטוריאליים של לבנון.
"במקרה שהאויב הציוני מאיים עלינו, נעמוד מולו כמו מעוז איתן. לא משנה אילו הכנות זה יעשה, הם באמת מוכנים יותר", אמר שייח' קאסם.
"כולם יודעים שחיזבאללה מקל על תיאום ויישור עמדות בין חזית ההתנגדות לממשלה, כך שגורמים לבנונים יעמדו על זכויות המדינה על בסיס חזק", הוסיף הבכיר בחיזבאללה.
הוא ציין, "חיזבאללה, בשל אמונתו החזקה בתורתו של האימאם חוסיין (AS), האימאם השיעי השלישי ונכדו של הנביא מוחמד (PBUH), הרחיק את הכוחות הישראליים מדרום לבנון, השמיד את דאעש וקבוצות מיליטנטיות אחרות של תקפירי. , והניף את דגל האמת."
מוקדם יותר החודש אמר מזכ"ל חיזבאללה כי המשטר הישראלי לא יורשה לבצע פעולות קידוח של נפט וגז טבעי באזור השנוי במחלוקת בים התיכון עד שהמדינה הערבית תקבל את המגיע לה.
"לבנון עומדת בפני הזדמנות היסטורית ופזית לצאת מהמשבר הפיננסי שלה. אם לא נצליח לנצל את זה, לא נוכל להפיק נפט ב-100 השנים הקרובות. אנחנו לא מחפשים רווחים מוסריים מההפקה בשדה הגז הטבעי של קאריש. אנחנו מעדיפים לנצל את מאגרי הנפט שלנו. לפיכך, לא יהיה מקום להפקת נפט או גז בכל האזור אם לבנון לא תקבל את זכותה", פנה סייד חסן נסראללה לקבוצה של מטיפים וחוקרים שיעים מוסלמים בבירת לבנון, ביירות.
לדבריו, הנושא הוא בעל חשיבות רבה יותר כיום, שכן הוא מגיע לאור הצורך של אירופה בנפט וגז על רקע הסכסוך הצבאי המתמשך באוקראינה והמהלך של רוסיה להפסיק לשלוח גז לכמה מדינות באירופה.
פוליטיקאים לבנונים מקווים שמשאבי פחמימנים ברי קיימא מסחרית מול חופי לבנון יוכלו לעזור למדינה מוכת החובות לצאת מהמשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מזה עשרות שנים.
לבנון וישראל השתתפו בשיחות עקיפות כדי לדון בתיחום בשנת 2020. אבל השיחות נתקעו לאחר שלבנון דרשה שטח גדול יותר, כולל חלק משדה הגז כריש, שבו ישראל העניקה זכויות חיפוש לחברה יוונית.
השיחות היו אמורות לדון בדרישה לבנונית ל-860 קמ"ר (330 מייל רבוע) של שטח באזור הימי השנוי במחלוקת, על פי מפה שנשלחה לאומות המאוחדות ב-2011.
עם זאת, לבנון אמרה אז שהמפה מבוססת על חישובים שגויים ודרשה עוד 1,430 קמ"ר (552 מייל רבוע), דרומה יותר, כולל חלק מקריש.
