ה-CIA לא הצליח לאמת את התווית 'טרור' ישראלית ל-6 ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים
היעדר ראיות מצביע על כך שה-CIA לא יכול לתמוך בהחלטה זו, וארה"ב לא מתחה ביקורת או הטיל ספק בה בפומבי.
דו"ח מסווג של ה-CIA מגלה שהסוכנות לא הצליחה למצוא ראיות כלשהן התומכות בהחלטת "ישראל" לתייג שישה ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים בולטים כ"ארגוני טרור".
באוקטובר האחרון, "ישראל" סומנה כ"קבוצות טרור" האגודה לתמיכה באסירים וזכויות אדם אדמיר, אל-חק, מרכז ביסאן למחקר ופיתוח, הגנה לילדים בינלאומית-פלסטין, איגוד ועדות העבודה החקלאיות ואיגוד ועדות נשים פלסטיניות.
"ישראל" טענה כי הארגונים הם קבוצות חזית של החזית העממית לשחרור פלסטין.
מוקדם יותר השנה, "ישראל" העבירה מידע מודיעיני על הייעוד לארה"ב, אך הערכת מודיעין של ה-CIA של החומר לא מצאה ראיות התומכות בטענה, לפי שני מקורות הבקיאים במחקר.
דו"ח ה-CIA "לא אומר שהקבוצות אשמות במשהו", אמר מקור אחד. ההערכה הייתה מסווגת מאוד, אמר מקור שני.
מדינות רבות, כולל בעלות בריתה של "ישראל", דחו את "כינוי הטרור" כלא מבוסס.
ארה"ב לא מתחה ביקורת פומבית או הטיל ספק בה, אך גם לא הציבה את הקבוצות תחת "כינוי טרור" של ארה"ב.
לאור הערכת ה-CIA, "ארה"ב צריכה לקרוא בבירור לממשלת ישראל להפוך את הייעודים הללו, ולאפשר לארגונים הללו להמשיך בעבודתם החיונית", אמר עומר שאקיר, מנהל ארגון משמר זכויות אדם.
"המציאות כאן היא שארה"ב העלימה עין במשך זמן רב מדי, ובמקרים מסוימים אפילו התעללות חמורה למדי של ממשלת ישראל, ובמקרים מסוימים, הוסיפה שאקיר.
"העמדה כלפי ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים מדגישה כישלון גדול הרבה יותר במדיניות ממשלת ארה"ב בנושא הישראלי-פלסטיני, ומוציאה את ארה"ב לחלוטין מהקונצנזוס בתנועת זכויות האדם".
מאז הכרזה על הייעוד, "ישראל" ממשיכה במאמציה למנוע מששת הארגונים הלא ממשלתיים להמשיך בעבודת ההסברה שלהם. ביום חמישי פשט הצבא הישראלי על משרדי כל שש הקבוצות בגדה המערבית, החרים רכוש, אטם את דלתות המשרדים ופרסם הודעות רשמיות המכריזות על הקבוצות "בלתי חוקיות".
לאחר הפשיטות, דובר מחלקת המדינה האמריקאית, נד פרייס, אישר כי ממשלת ארה"ב ניתחה את הראיות "של ישראל" להאשמה בטרור.
"מה שקרה בשנה שעברה הוא שממשלת ישראל ייעדה את הארגונים האלה", אמר. "לא פעלנו על שום ייעוד, וגם לא שינינו את הגישה שלנו לארגונים האלה".
פרייס סירב להגיב לדו"ח ה-CIA, והפנה את ה-הגרדיאן ל-CIA. ה-CIA לא הגיב לשאלות ה"גרדיאן".
ההערכה המסווגת משקפת את הממצאים של ממשלות האיחוד האירופי שהוצגו להם גם תיקים של ראיות ישראליות לכאורה.
בחודש שעבר, תשע מדינות חברות באיחוד האירופי אמרו בהצהרה משותפת, "לא התקבל מידע מהותי מישראל שיצדיק בדיקה של המדיניות שלנו כלפי ששת הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטיניים".
הייעוד, על פי אנליסטים פוליטיים, נועד בחלקו לייבש את זרמי המימון של האיחוד האירופי לארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים, אך הטקטיקה הוכיחה כי היא לא מוצלחת.
לדברי לארה פרידמן, נשיאת הקרן לשלום במזרח התיכון, עמדתה הציבורית של ממשלת ארה"ב היא מעורבת.
"רבים מאיתנו היו רוצים לראות הפרכה חיובית של הייעודים", אמרה. "הם לא עשו את זה, אבל שום דבר לא בוצע על ידי הממשל הזה שיצביע על כך שהם רואים בארגונים האלה ארגוני טרור".
"לממשל האמריקני היו עשרה חודשים לשכנע את "ישראל" להפוך את הייעודים. במקום זה, זה עכשיו החוק הישראלי", הוסיפה.
קומץ מחוקקים אמריקאיים מתחו ביקורת פומבית על מה שמכונה "כינוי הטרור" של "ישראל".
בחודש שעבר שלחו חברת הקונגרס איאנה פרסלי ו-21 דמוקרטים נוספים מכתב לאנטוני בלינקן, מזכיר המדינה, ולאבריל היינס, מנהלת המודיעין הלאומי, ודחקו בממשלת ארה"ב לעמוד מול ממשלת ישראל.
המחוקקים כתבו, "היעדר דיווחים בראיות התומכות בהחלטה זו מעורר חששות כי מדובר בצעד דיכוי עמוק, שנועד להפליל ולהשתיק ארגוני זכויות אדם פלסטיניים בולטים וחיוניים".
לפי מקור ממשלתי פדרלי, בלינקן נרתע מסוגיית הייעודים מאז הכריזה "ישראל" עליהם. "המזכיר עצמו אמר בעצם: זה לא משהו שאנחנו רוצים לגעת בו יותר מדי".
המקור הוסיף, "רוב המכתבים שנכתבו למזכיר אינם מגיעים לשולחן שלו מילה במילה, במלואם".
מעבר למאמץ הציבורי של המחוקקים לטפל בנושא, היו אתגרים פרטיים לייעוד הישראלי.
בשנה שעברה סיפקה משלחת ישראלית תיק ותדרוך דומה לחברי הקונגרס. התיק הזה, שנראה על ידי מקורות, חוזר על הטענות שהקבוצות הן "מוסדות כיסוי" עבור ה-PFLP.
אבל בתדריך, הייתה מורת רוח מאיכות העדויות של התיק, אמר מקור בקונגרס.
בין הספקנים היה חבר הקונגרס הדמוקרטי בפלורידה, טד דיוץ', שתיאר את עצמו כתומך נלהב של "ישראל".
לאחר קבלת התיק, אמר המקור, דויטש אמר למשלחת "הישראלית" שהראיות שלה אינן מספיקות.
משרדו של דויטש לא הגיב לבקשת תגובה.
