השב"כ מודה שריגל אחרי עיתונאים באמצעות הטלפונים הסלולריים שלהם
שב"כ הודה כי ריגל אחר עיתונאים באמצעות נתוני תקשורת שבידי חברות הסלולר. הוא השתמש בנתונים אלה גם בחקירות של אירועים פליליים, ולא רק בחקירות ביטחוניות. כך הגיעה בתגובת הפרקליטות לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל לבית המשפט העליון.
נתונים בטלפונים ניידים מאוחסנים במאגר, אותו הוא מכנה "הכלי". המידע בו כולל את המקומות בהם היה עיתונאי, השיחות שניהל, משך הזמן ומידע נוסף. באמצעות העתירה דרשה האגודה לזכויות האזרח לבטל סעיף בחוק השב"כ המחייב את חברות הסלולר הישראליות למסור מידע לשב"כ על כל שיחה או הודעה שהתנהלה בטלפון.
חוק השב"כ נחקק בשנת 2002, בטענה שהוא מסדיר את פעילותו, אולם פעילות זו היא ברובה חשאית ואינה נתונה לפיקוח ציבורי, כך פורסם היום, יום שישי, בעיתון "הארץ". על פי החוק, השימוש של השב"כ במידע זה מותר לאחר אישור ראש השב"כ, שעליו ליידע את ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה על פעולות הריגול באמצעות נתוני טלפון סלולרי, אחת לשלושה חודשים, וליידע את השב"כ. ועדת הימורים בכנסת פעם בשנה.
בעתירת האגודה לזכויות האזרח נכתב כי ישנם פגמים חוקתיים בסעיף האמור, בשל חוסר הבהירות בו לגבי התמקדות בפרטיות, וכי הסמכויות שמקנה סעיף זה לשב"כ חורגות מהנדרש לצרכי ביטחון המדינה.
ראש השב"כ, רונן בר
בעתירה הודגש כי לחוק השב"כ אין מנגנון ברור להגן על הנהנים מסודיות מקצועית, בעיקר עיתונאים, משום שהחלטות ראש השב"כ וראש הממשלה לפי סעיף זה אינן נתונות לפיקוח שיפוטי, ומשום שאין מערכות ניטור נאותות בחוק השב"כ.
בית המשפט העליון דן בעתירה של הרכב של שלושה שופטים, ב-25 באוקטובר, והחליט בתום הישיבה כי הפרקליטות תודיע לבית המשפט, תוך 90 יום, על הגשת תזכיר לתיקון חוק השב"כ, שהוא צפוי להתפרסם בקרוב, על מנת שהציבור יוכל לספק הערות לגביו, ולאחר מכן יחליט בית המשפט על המשך הדיון בעתירה.
הפרקליטות ציינה כי נעשה שימוש בנתוני "הכלי" בחמישה או שישה מקרים מדי שנה, בממוצע, במהלך עשר השנים האחרונות, וכי עיתונאים היו מיעוט במקרים אלו.
מנהל יחידת זכויות האזרח של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד גיל גן מור, ציין כי השימוש בנתוני טלפון סלולרי "יכול לחשוף בקלות מקורות עיתונאיים לדיווח מסוים שהביך את הרשויות, גם אם פורסם בעבר, וגם אם העיתונאי המקור שלו לא דיבר בטלפון אלא הם פשוט נפגשו עם הטלפון שלהם בתיק שלהם", צוטט אותו העיתון. הוא הוסיף כי ריגול אחר עיתונאים מדי שנה משמעו כי עשרות עיתונאים רוגלו במהלך עשר השנים, או מאז חקיקת חוק השב"כ לפני עשרים שנה.
בתגובתה לעתירה הוסיפה הפרקליטות כי השב"כ משתמש ב"כלי" בחקירות הקשורות לאירועים פליליים, שאינם בסמכותה, בטענה כי מדובר באירועים פליליים שעלולים להתברר בהמשך כי מדובר באירועים נגד רקע לאומי, או שהם עלולים לפגוע בעקיפין באינטרסים שבאחריות השב"כ.
מהפרקליטות נמסר כי השב"כ היה מעורב בחקירות הקשורות במתנת הכבוד, בחודש מאי אשתקד, בטענה כי היא מהווה איום על הסדר הציבורי.
העיתון ציין כי התיקון לחוק השב"כ, שנבחן במסגרת העתירה, נועד להסדיר את השימוש ביכולות המשמשות כיום את השב"כ מבלי להסמיך זאת באופן רשמי, כגון שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים של ריגול, כולל תוכנית "פגסוס" לחדירת טלפונים חכמים, שפותחה על ידי חברת הסייבר. ה-NSO ההתקפי הישראלי.
