חוקרים ובכירים לשעבר: תוכניות הממשלה הרסניות לכלכלת ישראל
בכירים וחוקרים ישראלים לשעבר התריעו מהשלכותיה של תוכנית ממשלת ישראל להחלשת מערכת המשפט, שאותה הם מגדירים כ"רפורמות", ובפרט השפעתה על הפחתת דירוג האשראי של ישראל, שתוביל להפחתת ההשקעות הכלכליות בה. . לדבריהם, חששותיהם מבוססים על דוגמאות שבהן המצב הכלכלי הושפע במדינות שיישמו תוכניות להחלשת הפיקוח השיפוטי.
שני הנגידים לשעבר של בנק ישראל, פרופסור יעקב פרנקל ופרופסור קרנית פלאג, הדגישו היום, א', בכתבה משותפת בעיתון "ידיעות אחרונות" את דאגתם העמוקה מההשלכות הכלכליות והסיכונים הנובעים מה"רפורמות" המוצעות. ".
עוד הוסיפו, "עמדתנו מבוססת על ניסיון של שנים רבות של מעורבות והתמודדות אישית עם האתגרים העומדים בפני המשק הישראלי, וכן על ניסיון והיכרות קרובה עם עבודתם של גופים ומוסדות כלכליים בינלאומיים".
הם ציינו כי "בעולם העכשווי, צמיחה ושגשוג דורשים יציבות, חוקים המבטיחים כיבוד זכויות קניין, כיבוד חוקי תקציב הציבור, כיבוד חוק הבנק המרכזי, שמירה על חוקי התחרות וכללי משחק ברורים ויציבים. לאפשר אופק לתכנון ארוך טווח".
שני הנגידים לשעבר הזהירו כי "היחלשות מערכת המשפט, שצפויה להוביל לירידה בנכונות של משקיעים זרים להשקיע בישראל, ועליית עלות הגיוס (השקעות של) ממשלת ישראל כתוצאה מכך. של הורדת דירוג אפשרית של האשראי, יהווה מכה קשה למשק ולאזרחי ישראל".
והם ציטטו את הצהרותיו של גורם רשמי בחברת דירוג האשראי הבינלאומית "Standard & Poor's" לתקשורת הישראלית לאחרונה, בהן הצהיר כי "היחלשות מתמשכת של מוסדות מרכזיים וחיוניים או מערכת האיזונים והבלמים, שתוביל ל עלייה בסיכון להורדת דירוג האשראי של ישראל".
שני הנגידים לשעבר הדגישו כי "גורם מרכזי הקובע את מעמדה של המשק הישראלי בכלכלה העולמית הוא עוצמתה, המקצועיות והעצמאות של הרשות השופטת. שמירה בזהירות רבה על עקרון הפרדת הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת, היא עקרון ברזל שעליו בנויה ונשענת עליו הדמוקרטיה. הוא שורר ברחבי העולם ב"התקופה הנוכחית היא אי ודאות גיאופוליטית ואי ודאות גיאו-כלכלית. קל מאוד, בתקופה רגישה כמו זו, להרוס תדמית כלכלית, וזה קשה מאוד לשחזר אותו".
הוא הוסיף, "רפורמות כה רחבות ומהירות במערכת המשפט ומעמדם של יועצים משפטיים ללא דיון מובילים לקונצנזוס רחב ומסוכן מאוד. למרות תמיכה רחבה בצורך בתיקונים מסוימים במערכת המשפט, הצעדים הכוללים המוצעים (על ידי הממשלה) ) נושאים עמם סיכונים גדולים". על אופי השיטה הדמוקרטית בישראל ותדמיתה בעולם. בעולם הנשלט על ידי תחרות כמו שלנו, אלה ("רפורמות") מכוונות את מעמדה של המשק הישראלי כתוצאה מכך צעד נמהר ושגוי שעלול להיות הרסני וקשה לרפורמה. כתוצאה מהתלות הקיצונית של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים העולמיים והכללים שננקטו, אסור להוות איום על מעמדה של המשק הישראלי במשק הישראלי. השווקים הפיננסיים העולמיים".
העיתון הכלכלי "דה מרקר" ציטט היום חוקרים ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" שאמרו כי הם חקרו את ההשלכות של צעדים דומים שהתרחשו במדינות כמו הונגריה, פולין וטורקיה, וכי הגיעו למסקנה כי הסכנה. לאשראי ההדרגתי של ישראל ולהשקעות זרות בה בעקבות התוכנית החלשת מערכת המשפט, היא "סכנה מוחשית".
החוקרים גילו שדירוג האשראי של הונגריה ירד לאחר שהחלו צעדים לכוון את מערכת המשפט. בפולין דירוג האשראי לא עלה בהשוואה למדינות שפעילותן הכלכלית הייתה טובה ודומה להן. בטורקיה, צעדי הממשלה, לרבות הכוונה לעצמאות הבנק המרכזי, הביאו להפחתה הדרגתית באשראי ולירידה בהשקעות זרות.
החוקרים הוסיפו כי ההבדל בין המדינות נובע מכך שפולין והונגריה חברות באיחוד האירופי, ולכן הן פועלות במסגרת שיכולה לרסן אותן, בעוד טורקיה פועלת ללא מסגרת חיצונית שיכולה לבלום את צעדיה בהיחלשות. את מערכת המשפט. לכן הפגיעה בכלכלה הטורקית הייתה חמורה הרבה יותר.
בדומה לטורקיה, "גם בישראל אין גוף בינלאומי, כמו האיחוד האירופי, שיכול להטיל סנקציות ולצמצם את הצעדים שננקטו כדי למקד את הדמוקרטיה והמערכת המשפטית, כך שהחשש של המשקיעים ממדיניות הממשלה יהיה מתון יותר", החוקרים כתבתי.
הם ציינו כי "גם עם אפשרות קטנה שממשלת ישראל (ישראל) תפעיל מדיניות כלכלית מזיקה בצורה קיצונית, יש יסוד סביר להאמין שהיחלשות ממשית של הבלמים והאיזונים במדינה תגדל. הסיכונים לדחוף מדיניות כזו, ולכן הסיכונים לאזרחים ולמשקיעים במדינה יעלו".
