בעקבות רעידת האדמה ההרסנית שפקדה את טורקיה וסוריה, אתמול, יום שני, וגבתה יותר מ-5,000 הרוגים ויותר מ-24,000 פצועים, עולה שוב השאלה האם ישראל מוכנה להתמודד עם רעידות אדמה ואסונות טבע, שכן ההערכות מראות כי הרשויות בישראל לא מוכנות לרעידות אדמה.
בעקבות רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה הנחה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את ראש המועצה לביטחון לאומי של משרד ראש הממשלה, צחי הנגבי, לבחון את מוכנות הרשויות הישראליות להתמודד עם רעידות אדמה, רעידות אדמה או אסונות טבע.
זה בא כפי שאמר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, "בקרוב נפרסם דו"ח על המוכנות והמוכנות של הרשויות לרעידות אדמה ורעידות אדמה", וציין כי בדו"ח האחרון שפורסם ב-2018, התברר כי ישראל הייתה לא מוכן לרעידת אדמה או אסון טבע.
דו"ח מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס יוסף שפירא, בשנת 2018, זכה לכותרת "מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות ומבנים לאומיים", בו אישר כי ישראל אינה מוכנה להתמודד עם רעידת אדמה חזקה, כפי שהיא. אמר שזה צפוי בזמן הקרוב.
הצהרותיו של המשקיף אנגלמן והנחיית משרדו להכריז על הדו"ח החדש בנושא המוכנות להתמודדות עם רעידות אדמה ואסונות טבע משקפים שלא הרבה השתנה בנכונות הרשויות להתמודד עם רעידות אדמה, ומציינים כי דו"ח המשקיף יגיע בעקבות סדרה של רעידות אדמה לא חזקות שפקדו את המדינה בשנים האחרונות.
"זו יכולה להיות הדקה ה-90", אמר אובזרר אנגלמן, "במקום לחכות לוועדת חקירה לאחר אסון, הממשלה צריכה לפעול בהכנה לפני שיתרחש אסון".
לדבריו, "מאות הרוגים ואלפי פצועים, מדובר באסון נורא, יש לדאוג ולדאוג להיערך למקרה של רעידת אדמה כזו בארץ, רבים בישראל חשו ברעידת האדמה".
הוא הסביר כי משרדו ערך ביקורת ובחינה של המוכנות והמוכנות לרעידות אדמה ואסונות טבע ברשויות המקומיות, השוכנות לאורך קו הבקע הסורי-אפריקאי, במיוחד בעיירות המצויות בסכנה גדולה יותר, דהיינו ביסאן, טבריה, צפת. , אילת, קריית שמונה, מג'דל העמק, עפולה וחצור. הגלילית, ראש פינה וקצרין והפרברים והאזורים הקרובים לשביל הבקע הסורי-אפריקאי.
מהבדיקות עולה כי לא בוצע מה שנקבע במפה המבנית הקטארית "תמא 38" לגבי מוכנות, ביצור וחיזוק מבנים ותשתיות לרעידות אדמה ואסונות טבע, מה שמחייב "פעולה נוספת מהממשלה להיערכות לרעידות אדמה". לפי אובזרבר אנגלמן.
"מלבד מה שעושות הרשויות המקומיות, אנו בוחנים גם את הפעולות שננקטו במשרדי הממשלה השונים, תוך התמקדות במשרד הפנים, בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות רעידות אדמה ובמרכז המיפוי", הסביר המשקיף.
לדבריו, במסגרת דוחות הביקורת בוחן לשכת המשקיפים את מוכנותן של תשתיות ציבוריות, מבני ציבור ומבנים פרטיים ואת היערכות ושיקום האוכלוסייה כיצד להתמודד עם רעידות אדמה ואסונות טבע. לדבריו, "אנו בודקים גם את מוכנות הרשויות ליום המחרת לאחר רעידת האדמה, באמצעות הקמת מערך חירום ואספקת ציוד, אמצעים וציוד".
אנגלמן נזכר כי לפני חמש שנים ב-2018 פרסם המשקיף לשעבר דו"ח בנושא, בו עלו ליקויים רבים, בנוסף לדו"ח שפורסם בשנה שעברה ועסק במבנים מסוכנים, וקבע כי "בישראל יש יותר מ- 600,000 מבנים שאינם עומדים בתקן רעידת אדמה.
ניצב אנגלמן אמר כי "הדירות והבניינים הללו חשופים לקריסה במקרה של רעידת אדמה, ואלפי בניינים עלולים לקרוס על יושביהם". הדו"ח חשף כי למשרדי הממשלה אין תמונת מצב מעודכנת ואין להם מושג היכן קריסת הבניינים הבאה, בעוד שהרשויות המקומיות טוענות שאין להן את המשאבים הדרושים להתמודדות עם אתגרים הנוגעים לאסונות טבע ורעידות אדמה.
הוא קרא לשרי הפנים, הבינוי והשיכון הישראלים לא "לחכות לאסון כזה שיתרחש בישראל ולפעול לאלתר על מוכנות המדינה לרעידות אדמה".
בנוסף, המשקיף הזכיר בדו"ח כי כ-185 תחנות משטרה, תחנות כיבוי, מתקני אמבולנס ובתי כלא נבנו לפני 1980, מה שאומר שמבנים אלו נמצאים בסכנת קריסה.
על פי בדיקות לשכת המשקיף, רשת התשתיות רועדת, המבנים הישנים אינם מתוחזקים, קיימת גם סכנה של ניתוק מים למאות אלפי אזרחים, ושטחים רבים בישראל נמצאים בסיכון רב, ו- הרשויות המקומיות לא מוכנות להתמודד עם רעידת האדמה, וגם היום בעקבות רעידת אדמה או אסון טבע.
התצפיתנית הסבירה כי הקמת המערכת הלאומית לגילוי רעידות אדמה כבר הושלמה, וחיישנים הוצבו לאורך קו הבקע הסורי-אפריקאי, אך ישנה בעיה קשה שישראל לא מוכנה לה, אומר המשקיף, "שהוא אספקת מי השתייה לשעת חירום".
כ-2.4 מיליון אזרחים חיים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות מספיק לרעידות אדמה ואסונות טבע, ומציינים כי 75% מהרשות המקומית אינה מוכנה להתמודד עם משבר המים במקרה חירום.
לא זו בלבד, אלא שלרשות המים אין מידע על כמויות המים האגורות על ידי התושבים למקרי חירום, ולא נקטה באמצעי תקשורת על מנת לחנך את התושבים לצורך לאגור מים באופן הנדרש, וספקי המים לא מוכן לחלוטין לאספקת מים חלופית.
כמו כן, לכ-30% מבתי החולים בישראל אין מספיק מיכלי מים כדי לספק את צורכי החירום שלהם כנדרש, וב-3 בתי חולים לא נבנה כלל מיכל חירום.
במקרה של רעידת אדמה ביישוב ביסאן, למשל, כל תושבי ביסאן, טבריה, צפת, מחצית מאוכלוסיית חיפה ו-20% מהאוכלוסייה המתגוררת מצפון לקו ביסאן-חיפה וברמת הגולן. להיות מנותק ממים לפחות שבועיים.
ב-5% מהשכונות העירוניות וביישובים נוספים הממוקמים בין קו הכרמל, אשדוד וקריית גת, ינותקו מים מהתושבים למשך שבוע לפחות.
במקרה של רעידת אדמה שמרכזה ים המלח, ינותקו מים מכמחצית מהאוכלוסייה למשך שבועיים לפחות, באזור ים המלח, הנגב, ערד, דימונה, מעלה אדומים, בית שמש, קרית ארבע, נווה זוהר, נבטים וירוחם, והמים יופסקו לתקופה של לפחות שבוע באוכלוסיית 5% משכונות העיר ושאר היישובים באזור שבין באר שבע, דימונה, קריית גת וירושלים. .