אינטל תשקיע שיא של 25 מיליארד דולר במפעל שבבים ב'ישראל' החל מ-2027
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הכריז על ההשקעה הגדולה ביותר אי פעם של 25 מיליארד דולר, כאשר אינטל קורפוריישן מבקשת לבנות מתקן חדש לייצור שבבים ב"ישראל".
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הכריז ביום ראשון על ההשקעה הגדולה ביותר אי פעם של "ישראל" בשווי 25 מיליארד דולר, כאשר אינטל מתכוונת לבנות מתקן חדש לייצור שבבים בישראל עד שנת 2027.
"הבוקר הודענו כי הושגה הסכמה עקרונית בין אינטל למשרד האוצר על השקעה עצומה וחסרת תקדים של אינטל בישראל, במפעל לייצור שבבים, שישתמש בטכנולוגיה המתקדמת בעולם", אמר נתניהו במהלך ישיבת הממשלה לפני שהוסיפה עוד כי "25 מיליארד דולר יושקעו במפעל הזה... זו ההשקעה הגדולה ביותר..."
ההשקעה של אינטל, על פי ההסכם החדש, צפויה לצאת לפעילות ב-2027 עם שיעור מס של 7.5%, שהוא גבוה ב-2.5% מהרגיל. המפעל יופעל על ידי אינטל עד 2035 כפי שדווח בתקשורת הישראלית, וצפוי להציע משכורות גבוהות מהשכר הממוצע בתעשיית הטכנולוגיה.
בעוד שנתניהו תכנן תוכניות לשנת 2027, "ישראל" ב-2023 הוכחה כל הזמן כלא יציבה. מבחינת ביטחון ויכולות הרתעה, מספר הזדמנויות דיווח כי יכולות ההרתעה שלה מתפוררות כאשר ההתנגדות הפלסטינית הצליחה לפגוע ב"תל אביב" ולנהל פעולות שחרור בשטחים הכבושים של פלסטין ב-1948.
במקביל, הפילוג הישראלי בא גם להראות שממשלת הכיבוש הישראלי מתמודדת עם סכסוך שורשי ששיתק את הערים הגדולות כאשר ההפגנות נמשכות זו השבוע ה-24 ברציפות נגד הרפורמות השיפוטיות.
גרמניה סוגרת את דרישת הסובסידיות המוגדלות של אינטל למפעל שבבים
ביום ראשון שעבר, גרמניה דחתה סובסידיות גבוהות יותר שדרשה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית אינטל (INTC.O) שהתבקשו להקים מפעל לייצור מוליכים למחצה במדינה האירופית, דיווח ה"פייננשל טיימס".
שר האוצר של גרמניה, כריסטיאן לינדנר, אמר כי לממשלה אין את הכספים לממן חקירה כזו, והדגיש כי ברלין שואפת לצמצם את הוצאותיה ולא לפזר אותן.
הערותיו של השר הגיעו בתגובה לבקשתה של אינטל לממשלת גרמניה לאשר סובסידיה של 17 מיליארד יורו (18 מיליארד דולר) לבניית מפעל השבבים שלה. "אין עוד כסף פנוי בתקציב", אמר לינדנר בראיון לפי FT.
"אנחנו מנסים לגבש את התקציב כרגע, לא להרחיב אותו".
בעוד שיצרנית השבבים האמריקאית הייתה אמורה לקבל גיבוי של 6.8 מיליארד יורו מהממשלה עבור המפעל שלה, עלויות אנרגיה ובנייה גבוהות יותר גרמו לאינטל לדרוש 10 מיליארד יורו כדי לפצות על העלייה בהוצאות, הוסיף העיתון.
