7 סימנים לתבוסת ישראל במלחמה בעזה לאחר חודש
למרות שנמשכת המלחמה בין ההתנגדות הפלסטינית למשטר הכובש, סימני הכישלון של המשטר הזה נחשפו במלואם בכל הרמות לאחר חודש, והציונים עצמם מודים בכך.
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, לאחר חודש מאז פרוץ המלחמה בעזה ובעוד המשטר הציוני נתון לתמיכה בלתי מוגבלת של ארה''ב ומדינות אירופה, ההישג היחיד שהמשטר הזה הצליח להשיג במלחמה הזו הוא ביצוע כל מיני פשעים נגד האנושות וטבח בתושבי עזה, יותר מ-70% מהנפגעים נשים וילדים.
למרות שהכובשים מנסים להציג תמונות מזויפות של ניצחון שלהם באמצעות הפצת פייק ניוז, העובדה בשטח מראה משהו אחר, ואפילו קולות רבים נשמעים מתוך המוסדות הציוניים על סימני תבוסת המשטר הזה במלחמה וביקורות על החלטת הרשויות להמשיך במלחמה זו.
"עזאם אבו אל-עדס", מומחה לענייני תקשורת, בחן את הנושאים הבולטים שבהם דנו כלי התקשורת, האנליסטים והישיבות הציוניים לגבי המלחמה בעזה, והצביע על 7 סימנים לכישלון המשטר הזה שהציונים עצמם מודים בהם.
חודש של מלחמה חסרת תועלת לכובשים בעזה
בתחילת הדו"ח שהכין למטרה זו, כתב המומחה הערבי הזה כי ההתבטאויות החוזרות ונשנות של דובר צבא המשטר הציוני או ראש ממשלת משטר זה, "בנימין נתניהו", על התמשכות המלחמה הן לא מציאותיות ונגרמו מהביטחון העצמי החלש של הציונים וחוסר האמון שלהם ביכולותיהם להשיג את המטרות שהוגדרו במלחמה זו. העדות הטובה ביותר להוכיח זאת היא שהכובשים כמעט לא השיגו הישגים בשטח לאחר חודש.
7 סימנים לתבוסת המשטר הציוני במלחמה בעזה לאחר חודש
עזאם אבו אל-עדס מסביר כך את הסימנים לתבוסת המשטר הכובש במלחמה בעזה לאחר חודש:
1. הציונים מנסים בכל כוחם להפוך את רצועת עזה למקום בלתי ראוי למגורים ולדחוף את תושבי עזה להגר מהאזור הזה או להסית אותם נגד ההתנגדות. למרות כל הטרגדיות הנוראיות שהתושבים האלה עברו בחודש האחרון וכשהם נמצאים תחת הפצצות ופשעי האויב מדי יום, אנחנו רואים שהם עומדים בעמדותיהם בתמיכה בהתנגדות ובהגנה על אדמתם ואינם נכנעים לקנוניות האויב.
2. לגבי הסימן השני לתבוסת הציונים במלחמה זו, ניתן לומר שהחברה הישראלית נמצאת במצב של פער ופילוג עמוק ברמת דעת הקהל והממשלה והצבא של המשטר הזה, ומשבר חוסר האמון ביניהם עדיין ממשיך להתגבר; כך שתושבי היישובים לא סומכים על הממשלה, הממשלה לא סומכת על הצבא, והצבא לא סומך על הממשלה.
3. בשל כך, הציונים אינם יכולים לקבל החלטה כיצד לנהל את המלחמה ולהמשיך בה או לסגת ממלחמה זו. הפער והפילוג העמוק הזה בין הישראלים ניכרים היטב בהצהרותיהן של הרשויות במסיבות עיתונאים; כך שהן נאלצות לשנות את דבריהן מספר פעמים, וברור שהן לא תיאמו זו עם זו.
4. מהעדויות עולה כי מתנגדיו של נתניהו הבינו שתי נקודות: ראשית, נתניהו רוצה להאריך את המלחמה הזו ככל האפשר ובכך לרכוש לעצמו זמן להישאר בשלטון. שנית, לא ניתן לממש את המטרות הנקבעות של ישראל במלחמה זו, ומה שמוכיח זאת הוא הצהרותיו של "יאיר לפיד", ראש האופוזיציה במשטר הציוני, ביום ראשון שאמר כי לא יהיה ביטחון לישראלים ולא יהיה ניצחון לישראל במלחמה זו, אלא אם כן השבויים הישראליים ישוחררו.
5. סוגיית הישראלים השבויים בידי ההתנגדות היא הסימן הרביעי לתבוסת המשטר הציוני במלחמת עזה לאחר חודש ומעידה על הכישלון הפנימי במשטר הזה. הנושא הזה הפעיל לחץ רב על נתניהו והממשלה שלו, והמחאות של משפחות האסירים הישראליים נגד נתניהו מתגברות מיום ליום והתהליך הזה יתעצם בימים הקרובים. גם מתנגדיו של נתניהו מסיתים את המשפחות הללו להגביר את הלחץ להדחתו.
6. הסימן החמישי לתבוסת הכובשים קשור לקרב על דעת הקהל העולמית. הכובשים, שבימים הראשונים למלחמה ניסו להציג את עצמם כמדוכאים ולהציג נרטיבים כוזבים ופתחו במערכת הונאה גדולה כדי לעוות את דעת הקהל העולמית, נחשפה מהותם עד מהרה. לאחר חשיפת האופי האמיתי של הציונות ותומכיה בעולם והפשעים חסרי התקדים נגד האנושות שביצע המשטר הכובש ברצועת עזה, הלחצים הציבוריים נגד המשטר הזה ברחבי העולם התגברו משמעותית ואי אפשר להכיל אותם.
7. הנקודה הראויה לציון בתחום זה היא התעוררות דעת הקהל במדינות המערב ובארה''ב, ששליטיהן תומכים במשטר הציוני ופשעיו, אך העמים קמו נגד המשטר הזה, ומדי יום אנו רואים הפגנות ציבוריות רחבות היקף במדינות אלו נגד המשטר הכובש.
הסימן השישי קשור למצב החזית הצפונית של פלסטין הכבושה; היכן שחיזבאללה בלבנון לקח את היוזמה בחזית הזו והעמיד את הכובשים בעמדת הגנה, לפי הודאתם של הציונים עצמם. היום הוסלמה המתיחות בגבול לבנון-פלסטין הכבושה וחיזבאללה, שנכנס למלחמה זו נגד המשטר הציוני ביום השני למבצע אל-אקצא, מגביר את עוצמת התקפותיו נגד האויב מיום ליום.
פתיחת החזית הצפונית של פלסטין הכבושה נגד המשטר הכובש היא סיוט שהמשטר הזה מנסה לברוח ממנו מאז 2006 ואחרי התבוסה המשפילה במלחמת לבנון השנייה מול ההתנגדות הלבנונית, וכיום הוא מוצא את עצמו נחשף לזו. בנוסף לכך, הסכנה של מלחמה רב-זירתית, שהציונים חוששים ממנה מאוד, הפכה לסכנה ממשמשת ובאה לישראל, והתרחשותה של מלחמה כזו אינה בלתי סבירה כלל.
הסימן השביעי קשור לבלבול של ארה''ב באופן התמיכה במשטר הציוני במלחמה נגד ההתנגדות הפלסטינית. עדויות מצביעות על כך שארה"ב רוצה לחסל את חמאס, ומעודדת את ישראל להמשיך במלחמה בכל מחיר. אבל העובדה היא שחיל האוויר הישראלי אולי עדיין יוכל להפציץ ולהרוג תושבי עזה בצל התמיכה הבלתי מוגבלת של ארה''ב, שכמובן יש לה מחיר כבד מאוד למשטר הזה, אך כוחות היבשה של צבא ישראל ויחידות המילואים שלו כלל לא היו מוכנים להיכנס למלחמה כזו, והאבדות הכבדות שהם סופגים מדי יום בגבולות עזה הן הוכחה לכך.
לכן, למרות שמטרת התנהגויות אלו של ארה''ב היא לתמוך במשטר הציוני, היא תוביל את המשטר הזה לתוך ביצה גדולה שאולי אי אפשר יהיה לצאת ממנה. בנוסף, תבוסה כלשהי למשטר הציוני, ששילם מחיר כבד במלחמה הזו עד כה ובהחלט ישלם מחיר כבד יותר בעתיד, תהיה כישלון אסטרטגי קטסטרופלי.
צל מלחמת אזרחים על הציונים כבד מתמיד
בנוסף, ההערכות מראות שהסבירות למלחמת אזרחים בקרב הציונים לאחר מלחמה זו גבוהה מאוד; כי במצב בו רוב הישראלים רוצים להדיח את נתניהו, הוא לא מתכוון להתפטר בשום פנים ואופן ורוצה להישאר בשלטון בכל מחיר וגם להתעמת עם ועדות החקירה הקשורות לכישלון במבצע סערת אל-אקצא.
לפיכך, מתנגדיו של נתניהו יאשימו אותו בקריסת החברה הישראלית, ויתחדשו הפגנות תושבי היישובים וכוחות הצבא, ובמיוחד כוחות המילואים, נגד נתניהו. המחאות הללו ילוו במערכה מסיבית של מתנגדי נתניהו, ומכיוון שהימין הקיצוני ונתניהו עצמו לא מוכנים להתפטר בשום אופן, יווצר סכסוך נרחב בינם לבין האופוזיציה.
עזאם אבו אל-עדס, מומחה לענייני תקשורת, הדגיש בסופו של הדו''ח שלו כי הימור על השמדת ההתנגדות הפלסטינית לאחר מלחמה זו הוא אשליה גדולה, והמשטר הציוני ינוצח בהחלט במלחמה הזו, וגם עכשיו תבוסתו ברורה בכל הרמות. ההתנגדות תשמור על קיומה ביתר שאת לאחר מלחמה זו, וזה כשלעצמו נחשב לתבוסה גדולה למשטר הציוני ולתומכיו, שהתכוונו לחסל את ההתנגדות.
לפיכך, ההתנגדות הפלסטינית יכולה להשלים את תיק חילופי השבויים בקלפים שברשותה ולשחרר את האסירים הפלסטיניים מבתי הכלא של האויב ולהפוך לאחד השחקנים החשובים באזור, ותומכיה בפלסטין ומחוצה לה ימשיכו לתמוך בהתנגדות.
