"נמות ולא נתגייס", עימותים בין החרדים למשטרת ישראל + וידאו
מאות חרדיים קיצוניים מהפלג הירושלמי ירדו לכביש 4 וחוסמים אותו באזור צומת קוקה קולה במחאה על הקריאות לשוויון בנטל. התקשורת הישראלית שידרה סצנות של עימותים בין שוטרי משטרת ישראל למפגינים חרדים המוחים נגד חוק הגיוס חובה.
מאות חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי חסמו היום (ראשון) במשך כשלוש שעות את כביש 4 לשני הכיוונים במחאה על הקריאות לשוויון בנטל ולגיוס בני ישיבות לצה"ל. שיבושים קשים נרשמו באזור צומת קוקה קולה, סמוך לבני ברק, והמשטרה ניסתה לפנות את המפגינים בכוח. חלק מהמפגינים קראו: "נמות ולא נתגייס". בשל ההפגנה, הרכבת הקלה הושבתה בפתח תקווה.
עימותים חודשו בין אנשי משטרת הכיבוש הישראלי למפגינים חרדים, במהלך מחאתם, ביום ראשון, בדחיית חוק הגיוס בצבא הכיבוש הישראלי.
המפגינים החרדים קראו "נמות ולא נתגייס", ובכלי התקשורת בישראל אישרו כי באזור המחאה יש מתיחות גדולה בין כוחות משטרת ישראל למפגינים.
המפגינים חסמו את הכביש המרכזי משני הכיוונים וכוחות של משטרת ישראל הגיעו למקום והחלו בפיזור החסימה. המשטרה ניסתה לנקות בכוח את האזור ממפגינים, שכן בכמה קטעי וידאו הראו סצנות של קטטה בין שני הצדדים.
ראוי לציין כי החל מה-1 באפריל הבא, לא יהיה בסיס חוקי להימנע מגיוס יהודים "חרדים" ל"צבא" הישראלי, שכן תוקף ההנחיות להימנע מגיוסם יפוג ב-31 במרץ השנה.
בשילוב עם תוכנית צה"ל, שמטרתה להאריך את משך השירות של המתגייסים וחיילי המילואים בשורותיו לאור התוקפנות המתמשכת בעזה, אמרו המחוקקים הישראלים כי "העומס הגובר על השירות הצבאי חייב ליפול על כתפי העדה החרדית במקום להוסיף אותה למי שכבר משרת".
מאז מבצע מבול אלאקצא, הצבא הישראלי הזעיק 287,000 חיילי מילואים בסך הכל, המהווה את הגיוס הגדול ביותר של חיילי מילואים. רבים מהם כבר שוחררו משירות, אך "יש ציפיות רווחות שחלק מהם יזומנו שוב עם המשך הלחימה בעזה, ומלחמה מתנשאת בגבול הצפון", לפי כלי תקשורת ישראלים.
לאחרונה התפשט משבר החרדים בצבא ישראל בישות הכיבוש לאור התוקפנות הישראלית המתמשכת ברצועת עזה, כאשר מנהיגי ישראל חידשו את התנגדותם לגיוס החרדים לצה"ל. ואישר כי תפקידם הוא ללמוד את התורה, בתמורה לקולות אחרים דורשים ומדגישים את גיוסם.
לפני זמן מה נשמעו קריאות דחופות בקרב השורות הדתיות החרדיות בדרישה מהמתנחלים החרדים להצטרף לצבא באופן מיידי כמו חיילי מילואים אחרים, ואף מבלי להמתין להצבעה על חוק בעניין זה.
בחוגים הדתיים בישראל הוצע כי "הצבא זקוק כעת מאוד לכמות גדולה של חיילים במלחמה שמנהלת ישראל, ועל החרדים להצטרף לאלתר לשירות צבאי, אך חוק גיוסם יכול להמתין".
נושא ההשתתפות החרדית בצבא הוא אחד הנושאים הרגישים והמותחים ביותר בישראל, שכן חילונים מתנגדים לכך שיהודים דתיים לא יגוייסו וירוויחו יותר יתרונות מאחרים.
ראוי לציין כי היהודים החרדים נהנים זה מכבר מפטורים משירות צבאי, שכן הם רואים בהשתלבות עם העולם החילוני איום על זהותם הדתית והמשכיות חברתם.
שר הביטחון יואב גלנט איים ביום רביעי בשבוע שעבר כי ללא הסכמת כל מפלגות ממשלת החירום הוא לא יגיש את החוק שאמור להסדיר גיוס חרדים לצה"ל - כשברקע הצורך המיידי של הצבא באלפי חיילים נוספים בשל המלחמה. "המלחמה הוכיחה שכולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה, כל חלקי העם", הצהיר גלנט.
גלנט הבין שבקואליציה מתכננים לקדם חוק גיוס רק בשביל להציג התקדמות לבג"ץ כדי להימנע מפגיעה בתקציב הישיבות, כך שבפועל אף חרדי לא יגויס. בסביבת שר הביטחון לא זיהו שום בשלות אמיתית לקדם חוק גיוס אמיתי שיוביל חלוקה אחרת של הנטל. במערכת הפוליטית אמרו כי משמעות הצהרתו של גלנט היא, למעשה, "זכות וטו" ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. אם לא תושג "הסכמה רחבה" בקואליציה על גיוס חרדים כדי להגיש את חוק הגיוס, על צה"ל יהיה לגייס חרדים כבר ב-1 באפריל.
