ההפקרות של תקציב 2025 כבר כאן
הדיווחים על הקדמה אפשרית של העלאת המע"מ מ־2025 ל־2024 הם חלק מהכאוס שבו שליפות מחליפות תכנון ארוך טווח במערכת המס. ותקציב 2025 עלול לסמן מפנה דרמטי לרעה עם הוצאה אזרחית קטנה, הוצאות ביטחון גדלות וחוב ציבורי תופח
צומת הדרכים של תקציב 2025 הולך ומתקרב, ועמו גם היעדר התכנון: באוצר ניסו להתניע את התהליכים הראשוניים בנוגע לתקציב 2025 כבר לפני פסח, אך שום דבר מהותי טרם הוכרע. התקציב ל־2025 יכול להיות תקציב דרמטי – תקציב שיסמל נקודת מפנה לרעה בכלכלת ישראל, מכלכלה עם הוצאה אזרחית גדלה לכלכלה עם הוצאה אזרחית שהולכת וקטנה, מכלכלה עם הוצאות ביטחון וריבית שקטנות לכלכלה עם הוצאות ביטחון וריבית שהולכות וגדלות. ובעיקר, מכלכלה ששומרת על קצב צמיחה ממוצע של כ־4% לשנה, ומצליחה לצמצם את החוב הציבורי, לכלכלה שצמיחתה איטית יותר, והחוב הציבורי שלה רק הולך ותופח.
בשנים שגרתיות תהליך העבודה על התקציב מתקיים באינטנסיביות בחודשים מאי-יוני, כאשר במהלך יולי-אוגוסט מתקיימים דיונים רוחביים בממשלה עד שהתקציב מאושר בה. בארבעת החודשים שלאחר מכן החלטות התקציב מנוסחות כחוקים המועברים לכנסת ושם מתקיים דיון, זאת מתוך רצון לאשר את התקציב עד לסוף השנה האזרחית. אבל ההתנהלות כעת רחוקה מכך.
ואם לא די בכך, יממה לפני חג הפסח פורסמו הדלפות כי במשרד האוצר החלו לשקול את האפשרות שהם יצטרכו להגדיל את הכנסות המדינה כבר השנה, בין היתר בכך שאולי ייאלצו להקדים את העלאת המע"מ המתוכננת לראשית 2025 כבר למהלך 2024. פקידי האוצר הבכירים התעקשו כי "אין שום דבר קונקרטי", וכי אמנם אחד מראשי האגפים באוצר השמיע את האמירה הזו, אך היא היתה בבחינת אימרת כנף שאם לא תהיה ברירה, ניאלץ להגדיל את ההכנסות כבר השנה. אין דבר יותר הפכפך ומועד לשינויים כמו הצעות של פקידים להעלות מסים, במיוחד בתקופה פוליטית רגישה, עם שר אוצר ששוקל להפיל את הממשלה.
כמובן שהעלאות המסים שהוזכרו באותו דיון כמו הקדמת העלאת מע"מ משקפות את הבעייתיות בתכנון פיסקלי תחת לחץ וברגע האחרון. כששולפים בתנאים כאלו, השליפה אף פעם לא תהיה מיטבית, היא תתבסס על המוכר ועל הפשוט, ולא על הנצרך ועל המהותי. יש לקוות כי אם הממשלה תצליח לדחות את העלאות המסים לשנת התקציב הבאה, הרי שהיא תנצל את הזמן לבניית תקציב שמנצל את האתגרים הפיסקליים של ישראל לתיקון עיוותים במערכת המס וכשלים בכלכלה.
וחזרה לתקציב 2025: הדיון על המורכבות התקציבית בשנה הבאה נפתח בכך שהמלחמה גוזרת עלייה קבועה בהוצאות הממשלה. העלייה ברובה הולכת לביטחון ולריבית, אך גם לתשלומי רווחה ושיקום לנפגעים הרבים במלחמה. בנומרטור (תוכנית תקציב תלת־שנתית) שפורסם בפברואר האחרון העריכו באוצר כי העלייה הקבועה בתקציב תעמוד על בין 25–40 מיליארד שקל מדי שנה רק בשל הרכיבים הללו. באותה תחזית העריכו באוצר כי הגירעון – ללא התאמות – יעמוד על 3.5% (לעומת 1.75% הקבועים בחוק ל־2025, ולעומת 1.4% ערב המלחמה) אך זו תחזית אופטימית שמבוססת על תחזית צמיחה גבוהה של 5.6% ב־2025, ועל כך שבכנסת יעבירו שורה של מסים שעד כה ועדת הכספים מסרבת להעביר, בהם מס נסועה והעלאת אגרות על רכבים חשמליים; מיסוי פליטות מזהמות (מס פחמן); מיסוי סיגריות שנמכרות בדיוטי פרי; מס הרכישה למשקיעים; מיסוי שכר דירה ורפורמת הדלקנים. ההערכה של בנק ישראל היא כי 2025 תסתיים בגירעון של 4.6%.
