משמעויות ההצבעה על ההחלטה לחברות פלסטין באו"ם
למרות העובדה שבהצבעה בעד חברותה המלאה של פלסטין במעצרת הכללית של האו"ם אתמול טרם הושלם תהליך החברות, יש לכך משמעויות שונות, אחת מהן היא בידודה של וושינגטון במדיניות התמיכה הבלתי מוגבלת בישראל
לפי המדור לעניינים בינלאומיים בסוכנות הידיעות טסנים, בעקבות ההצבעה של 143 מדינות בעד הצעת ההחלטה לחברות המלאה של פלסטין באו''ם, העצרת הכללית של האו"ם אישרה אותה, והמליצה למועצת הביטחון לשקול מחדש את מדיניותה בעניין זה.
למרות שאישור החלטה זו אינו מחייב ואינו משלים את תהליך חברות פלסטין באו"ם, יהיו לו השלכות מעשיות וסמליות.
ההשלכה הראשונה של קבלת החלטה זו היא שמועצת הביטחון של האו"ם מחויבת שוב לבחון את החברות המלאה של פלסטין בארגון זה. הצבעה לחברות מלאה של פלסטין באו"ם פעמיים בחודשיים האחרונים מלמדת כשלעצמה על כישלון המאמצים של המשטר הציוני וארה''ב למנוע את מימוש זכויות העם הפלסטיני.
בסוף אפריל 2024 נדונה שוב בקשתה של פלסטין לחברות מלאה באו"ם במועצת הביטחון לאחר 13 שנים, ובעוד 15 מדינות החברות במועצה זו הצביעו בעד החלטה זו ובריטניה ושוויץ הצביעו נגדה, הווטו של ארה''ב גרם להחלטה זו לא להגיע לאישור הסופי. לאחר אישור החלטה חדשה זו בעצרת הכללית, מועצת הביטחון תידרש כנראה להצביע בעניין זה בקרוב. כמו כן, עד כה, ארה''ב הטילה וטו על החלטות מועצת הביטחון להפסקת המלחמה בעזה 4 פעמים. תחילתו של התהליך החדש הפעילה לחץ נוסף על ארה''ב בשל תמיכתה הבלתי מותנית בישראל.
היסטוריה של מאמציה של פלסטין לחברות באו''ם
החברות של המוסדות הפלסטיניים במנגנונים של האו"ם החלה ב-1974 עם חברות המשקיף של אש''ף באונסק''ו. 15 שנים מאוחר יותר ב-1989 ביקש הארגון לשדרג את חברותו באונסק"ו כמדינה חברה, אבל בחינת הבקשה הזו נדחתה עד 2011. בשנת 2011 הגישה הרשות הפלסטינית בקשה לחברות מלאה באו"ם.
138 מדינות חברות מתוך 193 חברות בעצרת הכללית של האו"ם הצביעו בעד בקשה זו (71%), 41 נמנעו (21%) ו-9 התנגדו לה (4.6%). כך שודרג מעמדה של הרשות הפלסטינית ממשקיף שאינו חבר ל"חבר משקיף קבוע".
כשחלפו 13 שנים מאז תחילתם הרשמית של מאמצי הפלסטינים לקבל חברות מלאה באו"ם, ההצבעה אתמול מלמדת שעמדותיהן של מדינות שונות כלפי חזון פלסטין הפכו לחיוביות יותר.
143 חברות בעצרת הכללתי של האו"ם הצביעו בעד בקשה זו (75%), 25 מדינות נמנעו (13%) ורק 9 מדינות התנגדו לה (4.6%). למעשה, הן מספר המדינות הדורשות חברות מלאה של פלסטין באו"ם גדל והן מספר המדינות המהססות בנושא הזה ירד בחצי במשך 13 השנים האחרונות.
מצד שני, מבט על החברות המתנגדות לבקשה זו מלמד שמלבד המשטר הציוני, עוד 8 מדינות המתנגדות לחברות מלאה של פלסטין באו"ם הן בין המדינות התומכות במשטר הזה (ארה''ב, ארגנטינה, הונגריה, צ'כיה), או שהן מדינות זעירות שצריך זכוכית מגדלת כדי למצוא אותן על המפה (מיקרונזיה, נאורו, גינאה החדשה ופלאו). בינתיים, גם קנדה עזבה את קבוצת המתנגדות לבקשה האמורה ב-2011. באופן כללי, ניתן לומר שהמצב הזה מלמד שהתמיכה במשטר הציוני מטילה על ארה"ב מחיר גבוה מאוד והובילה לבידוד המדינה הזו בעולם.
יתרונות של החברות המלאה באו''ם עבור הפלסטינים
היום, רק פלסטין והוותיקן הן בעלות רמת חברות כזו. למרות שלמדינות המשקיפות הקבועות באו"ם יש זכות גישה לכל המסמכים של האו"ם, אין להן זכות הצבעה.
בנוסף, עד לחברות רשמית ומלאה של פלסטין באו"ם, המשטר הציוני נחשב למשטר היחיד שיש לו סמכות לרדוף אחרי האינטרסים של הפלסטינים, לפי רבים מהמנגנונים של האו"ם. למעשה, ישראל הצליחה במקרים רבים לחסום יוזמות בינלאומיות למימוש זכויות העם הפלסטיני, בתירוצים שהרשות הפלסטינית פועלת כמבנה פנימי בריבונותה של ישראל ואין לה הסמכות הנדרשת לניהול ענייני חוץ ועניינים בינלאומיים.
כמו כן, יתרון נוסף של חברות מלאה באו''ם הוא שהחברות יכולות לנצל את המנגנונים של הארגון הזה כדי לממש את דרישותיהן. כך למשל, הרשות הפלסטינית מעולם לא הצליחה להגיש לאו''ם תלונה נגד פעולות המשטר הציוני, ובכל פעם שהוגשה תלונה נגד ישראל למועצת הביטחון, היא הייתה מצד מדינות אחרות.
כמו כן, אם זה יקרה, מדינות שונות בעולם חייבות להכין את השטח במדיניות הפנימית שלהן להכרה במדינה הפלסטינית. המשמעות היא הקמת שגרירויות פלסטיניות במדינות שונות.
סערת אל-אקצא החיתה את חזון פלסטין
נקודה חשובה נוספת שמגבירה את חשיבות החברות המלאה של פלסטין באו"ם היא שלמרות שהרשות הפלסטינית, ככתובת פלסטינית מתפשרת, תזכה ביתרונות של התפתחות זו, אבל מצד אחד, בהחלט עדיף שלעם הפלסטיני תהיה הזכות הזו מאשר לשלול ממנו, כי סקרים מראים שאם יתקיימו בחירות לפרלמנט ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה כמו ב-2006, לקבוצות המזוהות עם ההתנגדות יהיה סיכוי גבוה לנצח ולהקים ממשלה ברשות הפלסטינית. עם זאת, עדיין קשה מאוד לדמיין קיום בחירות במצב הנוכחי שבו יש מכשולים רבים בדרך לפיוס הפנים פלסטיני.
מצד שני, במהלך הבקשה ב-2011, ארגון הפת''ח (שיש ברשותו את המנגנונים הרשמיים של הרשות הפלסטינית) ראה את ההצלחה שהושגה כתוצאה מנטישת המאבק המזוין ופנייה למשא ומתן ולפשרה עם ישראל. במהלך 13 השנים האחרונות, תהליך המשא ומתן דעך לחלוטין והפך לחסר חשיבות עבור המשטר הציוני, עד כדי כך שבתחילת 2023 חשפה ממשלת נתניהו את התוכנית "לספח רשמית את הגדה לישראל", שאם תתממש, תהרוס את הבסיס של הסכם אוסלו. אבל הגל החדש של המרדף אחר החברות המלאה של פלסטין באו"ם אינו תוצאה של משא ומתן ופשרה, אלא מבצע סערת אל-אקצא והמתקפה ב-7 באוקטובר 2023. זה מגביר את חשיבות ההישג הנ"ל.
למעשה, החברות המלאה של פלסטין באו"ם בעתיד מעידה על בידודה של ארה"ב בתמיכתה הבלתי-מותנית בישראל מחד גיסא, ומאידך גיסא על תחיית חזון פלסטין בדעת הקהל ורוב המדינות בעולם עקב ההתפתחויות מאז 7 באוקטובר 2023.
