שישה תרחישים של תקשורת ישראלית במותו של האייתוללה ראיסי

מאז אתמול, יום ראשון, ובמקביל להכרזה על תאונת המסוק הנושא את הנשיא, יחד עם גל האחדות והתפילות העממיות, כמו גם אחדות הזרמים הפוליטיים והחברתיים באיראן, כמה קמפיינים תקשורתיים בהשראת מדיניות ישראל נוצלו גם כדי לנצל את המצב הזה, והקמפיינים האלה היום, עם פרסום החדשות, התגברה מות הקדושים של הנשיא וחבריו. ניתן לסכם כמה מהתרחישים הללו באופן הבא:

1- ישראל והתימרות שקריות: לישראלים אמנם אין לא את האומץ ולא את היכולת לבצע מבצע נגד נשיא איראן, ומאז אתמול הם אפילו לא העזו להתפאר באירוע הזה באופן רשמי. אבל כמה חשבונות אנונימיים, שכנראה מנוהלים על ידי מדיניות וכסף ציוני, מתפארים בגלותם ומתכוונים להשתמש לבד הזה כדי לעשות כובע לציונים. הישראלים יודעים את העלויות הכבדות של ההתמודדות עם איראן, במיוחד למבצע הבטחתו של סאדיק; לכן, הם יכולים רק להתרברב כאלה בחשבונות מזויפים בצורה לא פורמלית ופחדנית, ורק בגלל ניצול חברתי ופוליטי כלשהו נגד איראן, טענות שאין לסמוך עליהן.

2- הבדל במקום אחדות: הידיעה על התאונה חשפה אחדות לאומית באיראן; אולם, כמו תמיד באירועים כאלה, היה קו מיידי מצד הצבועים ושכירי החרב הישראלים ליצור מחלוקת. תרחיש תקשורתי שמנסה להשמיץ ולהילחם בקבוצות וטעמים שונים אחד נגד השני במקום לחזק את האחדות, ואם נבדוק את השורות הללו, לעתים קרובות במקור ובשורש, אנו מגיעים לחשבונות אנונימיים, שבמסווה של העדפת דמות פוליטית או חברתית זו או אחרת, העלו השמצות חופשיות והזינו מחלוקות ומחלוקות.

3- השראות שטניות נגד שכנים: שיפור היחסים של איראן עם שכנותיה הוא אחת המדיניות המרכזיות של ממשלתו של האייתוללה ראיסי, והיא השיגה הצלחות חשובות בתחום זה. אחד הביטויים להצלחתה של מדיניות זו הוא שיפור היחסים בין איראן לרפובליקה של אזרבייג'ן, ותחילת הפעלת סכר קיזקלאסי, שבוצע אתמול בנוכחות מר ראיסי ונשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, היה גם דוגמה לקידום מדיניות זו, אולם מדיניות ישראל מאז העבר מתכוון לעוות את היחסים הללו באמצעות טענות חסרות בסיס ללא כל מחקר או ראיה.

4- טרור של שלום נפשי עם שקרים חוזרים ונשנים: הבוקר, חשבון טוויטר המייחס את עצמו למוסד כתב בחדשות כוזבות לחלוטין שסרדר ראדן, מפקד המשטרה, נרצח! זו טקטיקה שחוזרת על עצמה בזמנים כאלה, שמכוונת לשלווה הנפשית של אנשים עם שמועות ושקרים עוקבים.

5- גרימת בלבול למרות האחדות חסרת תקדים של איראן: במהלך 45 השנים האחרונות, הרפובליקה האסלאמית עברה מספר פעמים תקריות כאלה ואף קשות יותר; בשנים הראשונות של המהפכה נרצחו ראש מערכת המשפט במדינה, האייתוללה שהיד בהשתי, וזמן קצר לאחר מכן שהיד רג'אי ושהיד בהונאר, המנהלים הראשונים והשניים של המדינה. עם זאת, בשל נוכחותו של המנהיג הדתי של אז, האימאם חומייני, המדינה עברה את התקופה הזו בסמכות ללא בעיות או דאגות בעצם, אחת הפריבילגיות החשובות ביותר בקיומו של מנהיג דתי המדינה היא שבאירועים כאלה, ספינת המהפכה וניהול המדינה היא עוברת בבטחה ובעוצמה דרך סערות וסערות, בשלב זה, על ידי מעקב אחר האימאם חמינאי, שגילה את סמכותו, תושייתו ואומץ ליבו לעבור את האירועים הללו בזמנים קשים מאוד, ניתן לעבור את התנאים הללו ללא הפחות קושי והוצאות.

6- מהומות במקום בחירות: אחד המאפיינים המובהקים של חוקת איראן הוא שהיא הכינה וכללה את ההוראות והאמצעים הדרושים לאירועים ואירועים שונים; אמנה לאומית זו פירטה את התהליך הדמוקרטי המדויק שיש לבצע לבחירת נשיא חדש, אך התרחישים הציוניים מעוניינים מאוד לשים חוסר יציבות ובלבול במקום לכידות ותהליכים דמוקרטיים, ובעניין זה מסרים פוגעניים וקשים מכמה קבוצות.