מדוע גוגל תומכת בישראל?

דיווח של הוושינגטון פוסט לאחרונה עורר מחלוקת על ההטיה של גוגל כלפי "ישראל" ואספקת תוכנת בינה מלאכותית לכוחות צה"ל, שבה השתמשה במהלך המלחמה בעזה.

הדיווח אומר כי לאחר 7 באוקטובר, עובד גוגל במחלקת מחשוב הענן שלח בקשה לברר על הדרישה הגוברת של משרד הביטחון הישראלי להשתמש בשירותי הבינה המלאכותית של החברה.

על פי דיווח הוושינגטון פוסט; "ישראל" ביקשה להרחיב את השימוש במערכת הבינה המלאכותית של Vertex, וכי צה"ל עשוי ללכת לאפשרויות אחרות (אמזון) אם בקשת ההרחבה לא תיענה במהירות הנדרשת.

הדו"ח שופך אור על פיטורי 50 עובדים על ידי גוגל בשנה שעברה לאחר שהם מחו על חוזה נימבוס של החברה עם "ישראל". ראוי לציין שהנושא הזה הועלה לפני יותר משנה, במיוחד ב-2022, כשגוגל התמודדה עם מחאות והתפטרויות עוקבות, כולל זו של מנהל המכירות אריאל קווין, שהתארח בפרק של התוכנית במשוואה בספטמבר 2022.

אבל מה אופי המערכות והפרויקטים שגוגל מנחה עבור ישראל?
1. בשנת 2021, לפי "הארץ", הודיע ??משרד האוצר הישראלי על חוזה עם גוגל, כמו גם עם אמזון, לבניית מערכת נימבוס, בעלות של 1.2 מיליארד דולר. המערכת מספקת יכולות זיהוי פנים, סיווג תמונה מדויק (זיהוי אופי האובייקט בתמונה), מעקב אחר אובייקטים וניתוח רגשות ומשמעויות בטקסט, הקלטת אודיו או תמונה.

ראוי לציין שישראל ביקשה שמחשוב ענן יהיה מקומי, כלומר, המכשירים המשמשים לפגוש מערכות אלו יהיו בתוך הארץ, וזה מעיד על האינטרס הישראלי במידת הסודיות המרבית. מכיוון שהוא נמנע מהדפוס הרווח של שימוש במחשוב ענן והשארת נתונים מאוחסנים בהתבסס על בחירות החברה המפעילה, תשתית השרתים שלה משתרעת על אזור רחב של מדינות ברחבי העולם.

2. מערכת Vertex Services, שהוזכרה בדו"ח וושינגטון פוסט, היא מערכת המסייעת למשתמש שלה לבנות מגוון רחב של מודלים של למידת מכונה במילים אחרות, התשתית היא שעוזרת בפיתוח מערכות בינה מלאכותית המחשבות את המשתמש. צרכים, בין אם צבאיים או אזרחיים. במקרה זה, Vertex הופך לאלגוריתם החשוב ביותר בבנייה הכוללת של מערכת ה-AI, המורכבת מקבוצה של שכבות.

 שתי טענות שווא שישראל ממשיכה לקדם בנוגע לשימוש שלה בבינה מלאכותית במלחמה:

הראשונה היא שהיא מנסה להעניק לשימוש שלה במערכות בינה מלאכותיות תחושה של אמפתיה, ושהיא צריכה את המערכות הללו כדי להפוך את המלחמה שלה ל"חכמה", פחות מזיקה לאזרחים ולתשתיות; אבל המבט האווירי של היקף ההרס בעזה מוכיח עובדה נוספת; ישראל רוצה שההרס יהיה יעיל יותר בהשגת מטרותיה, אבל הרס מוחלט מגיע בכל מקרה!

הטענה השנייה היא ש"ישראל" מייחסת לעצמה את ההישגים של מערכות בינה מלאכותית. לא משנה מה שם המערכת אותה אתה מפרסם; איפה אבי, שמתמחה בציד לוחמי התנגדות בבתיהם, או לבנדר או הפסורה, שכולם ייחשפו ללא אינטגרציות עם אלגוריתמים בסיסיים כמו Vertex, וללא תמיכה מצילומי לוויין, וטכנולוגיות תקשורת המיירטות שיחות ו הודעות טקסט.

גוגל מכירה את כל המידע הזה, ויודעת עוד יותר שהיא מפרה את המערכת הפנימית שלה הקשורה לזכויות אדם ומנגנוני השימוש במערכות שהיא מפתחת. זה גם מפר את אמנת האו"ם הרלוונטית, אבל ממשיך לצדד של "ישראל":

1. בתמונה הכללית; בתוך המטה של ??גוגל, אתה מוצא עצי תפוז מלאכותיים גוגל רואה את הכיבוש כפרויקט שהפך מיצוא תפוזים לייצוא טכנולוגיה. בכך היא מתעלמת מהאמת ההיסטורית ומתעלמת מהעובדה שהתפוז הוא האייקון ההיסטורי של החקלאי הפלסטיני וקשור אליו לכן, לא מוזר לנתניהו לומר: "הנה ישראל, מדע, שמש וגוגל זה לא מוזר ש"ישראל" קיבלה את המנכ"ל לשעבר, המפורסם בגוגל, אריק שמידט, ב-2016, ועל רצפת בסיס האוויר את אותיות המילה. גוגל צוירו, מחכים שהמטוס שלו ינחת!

2. גוגל רכשה, תמכה, הכשירה והרחיבה מספר סטארטאפים בישראל. (חלק מהחברות הללו הן WAZE, Slicklogin, Elastifile, Alooma), גוגל השקיעה בסטארטאפים ישראליים בתחום אבטחת סייבר כמו Unit 8200.

3. נכרת הסכם שותפות בין גוגל פיי לבנק לומה, המממן את בניית ההתנחלויות. הדבר עומד בסתירה להסתייגויות, שחלק מהמערב מתחייב להן. בהתחשב בכך שפעילות כלכלית בהתנחלויות היא הפרה של החוקים הבינלאומיים.

4. פרויקט E-nnovate, שבו התחייבה גוגל להגדיל את התמ"ג של ישראל.

5. פלסטין לא קיימת בגוגל מפות, אפילו גוגל מפות מחקה בעבר את שם הגדה המערבית, ונימקה זאת בשגיאה טכנית שתוקנה. בנגב לא מוצאים שמות פלסטינים אבל מוצאים שמות ישראליים.

6. הטיה אינה מוגבלת למה שאנו רואים, אלא יש הטיה שחסרה במעמקי האלגוריתמים. גוגל אינה קובעת את המאפיינים של חיפושים בהשלמה אוטומטית על סמך המידע שהיא צוברת על המשתמשים והסביבה שלהם בלבד אבל גם בהתאם ל"מדיניות" שלה!

אם גוגל חושקת ב-525 מיליון דולר ממשרד הביטחון הישראלי, בין 2021 ל-2028, זה עוד כלום לעומת גודל השאיפות הכלכליות בשוק הסעודי, כולל עבודה להקמת מרכז אזורי לבינה מלאכותית, שצפוי לתרום 71 מיליארד דולר בכלכלה הסעודית.

לכן, גורם הרווח אינו מה שמניע את ההטיה של גוגל כלפי "ישראל", אלא הוא נובע משני גורמים בסיסיים: הראשון הוא הסתמכותה על הרעיון שמדינות ערב לא יפעילו לחץ כלכלי מספיק כדי לנטוש את הקשר עם "ישראל", והשני הוא; לתמיכה זו יש היבט אידיאולוגי הנפרד מהתמיכה הפוליטית שמפעילה ארצות הברית עצמה.

בפלטפורמה שבה פלח עצום של משתמשים קשור לאלגוריתמים שלה, משימוש אישי בחיפוש ותקשורת לשירותי הפעלת מערכות אזרחיות רבות ועד לגל הבא של בינה מלאכותית, לא קל להתיר את החוטים המורכבים שלו השזורים ב- אינטרסים של מדינות ואינדיבידואלים, אבל המשך באותם תנאי המשחק יהיה אסון בעתיד; אם האיום שמציבות חברות טכנולוגיה גדולות על מדינותיהן מיוצג על ידי האיום על הדמוקרטיה (כפי שאומר פוקויאמה), אז האיום שלהן במדינות שלנו קשור ישירות לריבונות ולביטחון לאומי, מה שמצריך עבודה רצינית על תוכנית יציאה, הראשונה שמאפיינים עשויים להתבסס בכיוון מזרח.