בפרט, ארה"ב מבקשת את הזכות להיות הראשונה להשתתף בפרויקטי התשתית ובתוכניות הכרייה של אוקראינה, כולל מתכות אדמה נדירות ובניית נמלים. הקרן, המנוהלת בעיקר על ידי נציגי ארה"ב, תנתב את הרווחים כדי לשלם את עלות הסיוע הצבאי שמספקת וושינגטון לקייב.
לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", הרשויות באוקראינה חוששות שתנאי ההסכם יגבילו את יכולתן למשוך משקיעים אחרים ולבנות מחדש תשתיות. אנליסטים מציינים כי הדרישות החדשות של ארה"ב עלולות להחריף את המתיחות ביחסים הבילטרליים, במיוחד לאחר הסכסוך האחרון בין טראמפ לוולדימיר זלנסקי.
אם ההסכם ייחתם, יהיו לאוקראינה 45 יום להגיש רשימת פרויקטים לבחינת הקרן.
ה"דיילי טלגרף" דיווח ב-27 במרץ כי על פי הגרסה האחרונה של העסקה, ארצות הברית תשלוט במחצית ממאגרי הנפט והגז של אוקראינה, המתכות שלה וחלק גדול מהתשתיות שלה, לרבות מסילות ברזל, נמלים, צינורות ובתי זיקוק, באמצעות קרן השקעות משותפת. שלושה חברים במועצת הפיקוח של הקרן ימונו על ידי וושינגטון. בנוסף, ארה"ב מתכננת לקבל את כל הרווחים עד שאוקראינה תשלם להם לפחות 100 מיליארד דולר כפיצוי על סיוע צבאי, עם תוספת של 4%. קייב יתחיל לקבל 50% מהרווחים רק לאחר פירעון החוב.
העיתון הוסיף כי הקרן החדשה תירשם במדינת דלאוור, אך היא תפעל בשטח השיפוט של ניו יורק. על פי תנאי העסקה, לארה"ב תהיה הזכות להטיל וטו על מכירת משאבים אוקראינים למדינות שלישיות ועל היכולת לבדוק את החשבונות של כל סוכנות אוקראינית.