מינויה של מירב סרן מדגים את חוסר ההגינות של הבית הלבן במשא ומתן עם איראן
המינוי של מירב סרן, אזרחית ישראלית-אמריקנית ובכירה לשעבר במשרד הביטחון הישראלי, לראש דסק איראן במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית מעורר דאגה עמוקה באשר לאובייקטיביות ולשקיפות של המדיניות האמריקנית כלפי איראן – במיוחד על רקע כישלונות חוזרים ונשנים לקדם הסכם גרעין בר קיימא.
בבחירה מובהקת, אך שנויה במחלוקת, מינה הממשל האמריקני את סרן – שבמהלך הקריירה שלה הייתה מעורבת בעיצוב מדיניות ביטחונית ישראלית ואף פרסמה מאמרים התומכים ב"צדקת" הלחימה באמצעות טכנולוגיה צבאית מתקדמת – לתפקיד שבו תכריע לא רק על איסוף מידע, אלא גם על גיבוש קווים מנחים לשיח מול טהראן. מדובר בצומת קריטי של קבלת החלטות רגישות, עם השפעה ישירה על הסכמות בין-לאומיות, על יציבות אזורית – ועל מניעת מלחמה.
הטיה ברורה בנקודת ההשפעה
העובדה שסרן היא אחותו של יועץ בכיר לסנאטור הרפובליקני טד קרוז – מהקולות הבולטים ביותר בקונגרס נגד כל הסכם עם איראן – מחזקת את התחושה שהבית הלבן תחת ממשל טראמפ קידם מדיניות חוץ שאינה ניטרלית אלא משרתת קו אידאולוגי-ישראלי מובהק.
המינוי מגיע בעיצומן של שיחות רגישות עם איראן בנוגע להסכם הגרעין. דיווח ב"ניו יורק טיימס" חשף כי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ בלם לאחרונה מהלך צבאי ישראלי נגד מתקני גרעין איראניים, בעקבות התנגדות של בכירים בממשל, בהם סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס וראשי זרועות הביטחון.
העובדה שעובדת לשעבר של משרד הביטחון הישראלי ממונה לתפקיד כה רגיש מעוררת עניין – ואף ביקורת – בקרב גורמים מדיניים בארה"ב, שמצביעים על המורכבות האפשרית במצב שבו למדינה זרה יש נציגות כה בולטת בצמתים אסטרטגיים של קבלת החלטות.
הכישלון להגיע להסכם גרעין בר-קיימא עם איראן הוא לא רק תוצאה של קשיים דיפלומטיים – אלא גם של הטיות מבניות שפגעו באמינות המו"מ האמריקני. מינויה של מירב סרן הוא תמרור אזהרה בוהק באשר לשקיפות ולטוהר השיקולים שמאחורי קבלת ההחלטות בבית הלבן.
