הקרב על ראשות השב"כ: יצטרך להשלים עם פסק דין שיקבע שראש שב"כ אינו משרת אמון

ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להגיש היום(חמישי) את תגובתו לבג"ץ בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר. מאחורי הקלעים התנהל ניסיון פשרה שלא צלח, כשבר התעקש על קביעה עקרונית: ראשות שב"כ אינה משרת אמון של ראש הממשלה. ההכרעה בבג"ץ עשויה לשנות את יחסי הכוחות בצמרת הביטחונית.

בעוד הדרמה המשפטית סביב פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר מגיעה לשיא, צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש היום את התצהיר מטעמו לבג"ץ – ובכך להשיב לטענות הקשות שהעלה בר בתצהיר שהגיש ביום שני האחרון.

לפי דיווח של אתר "טסנים", בימים האחרונים התקיימו מגעים בין הצדדים בניסיון לגבש פשרה שתייתר את הגשת התצהירים. הפשרה המדוברת הייתה מבוססת על הסכמה של רונן בר לוותר על הגשת תצהיר אישי, בתמורה לכך שהממשלה תצהיר בפני בג"ץ כי תפקיד ראש השב"כ אינו משרת אמון הכפופה ישירות לראש הממשלה. עם זאת, הדרישה הזו הייתה בלתי קבילה מבחינת לשכת נתניהו – מה שהוביל לפיצוץ המגעים.

במוקד המחלוקת ניצבת שאלת הכפיפות – האם ראש שב"כ משמש כמשרת אמון של ראש הממשלה או כפקיד ציבור עצמאי תחת הממשלה. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תומכת בעמדה השנייה, והיא רואה בעתירה הזדמנות להבהיר עקרונית את יחסי הדרג המדיני עם ראשי זרועות הביטחון. לדבריה, פסק הדין הצפוי עשוי להיות אחד מהמשמעותיים ביותר בנוגע למבנה הממשל בישראל.

עבור נתניהו, מדובר במלכוד לא פשוט: אם בג"ץ יקבע שראש השב"כ אינו כפוף ישירות לו, תישמט הקרקע המשפטית מתחת לנימוק לפיטורין על בסיס "חוסר אמון אישי". מצב כזה עלול להקשות על ראש הממשלה להחליף את ראשי זרועות הביטחון בעתיד ללא עילה מהותית.

בינתיים, דוברו של נתניהו מסר כי הוא יעמוד בלוח הזמנים ויגיש את תגובתו כנדרש. אמש, עו"דו של נתניהו אף פנה לבג"ץ בבקשה שיורה לרונן בר להבהיר מתי בכוונתו להתפטר – בקשה שטרם נענתה על ידי בית המשפט.

הדיון הבא צפוי להיות דרמטי במיוחד, שכן הוא ישפיע לא רק על עתידו של ראש השב"כ הנוכחי – אלא גם על אופן התנהלות הדרג הפוליטי מול מערכת הביטחון בעתיד הקרוב והרחוק.