במהלך ישיבת הממשלה המיוחדת לציון יום ירושלים שהתקיימה בצהריים (שני) בעיר דוד, הקריאו השרים הצהרה רשמית התומכת במינויו של אלוף דוד זיני לראש שירות הביטחון הכללי. בהצהרה נאמר כי "הממשלה רואה חשיבות במינוי ראש שב"כ קבוע בזמן מלחמה" – ונקרא להסיר מכשולים ולאשר את המינוי בהקדם, תוך פנייה עקיפה לשופטי בג"ץ וליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
המהלך נועד להאיץ את תהליך המינוי, שהפך למוקד מחלוקת משפטית ופוליטית. היועצת המשפטית טרם פרסמה את עמדתה בנוגע להתנהלות התקינה הנדרשת, וזאת לאחר שבג"ץ קבע כי ההחלטה על פיטורי ראש השב"כ המכהן, רונן בר, נעשתה שלא כדין – וכי לראש הממשלה בנימין נתניהו קיים ניגוד עניינים בשל מעורבותו בפרשת "קטאר-גייט".
למרות ההגבלות המשפטיות, נתניהו הכריז פומבית כי זיני הוא מועמדו לתפקיד, זאת מבלי שהמועמדות עברה דיון בוועדת גרוניס, כנהוג. התנהלות זו עוררה ביקורת חריפה ממערכת המשפט ומהאופוזיציה, אך גם מבכירים לשעבר במערכת הביטחון.
לדברי קצין בכיר לשעבר ששירת בצמוד לזיני, מדובר במניפולציה מסוכנת: "נתניהו מנפח מסמך טקטי של זיני והופך אותו לדוח אסטרטגי – כדי להצדיק מחדלים. הוא מקריב את זיני ומשתמש בו לקמפיין אישי". הקצין ציין כי ציפה מזיני להסתייג פומבית מהשימוש במסמך, אך התאכזב מתגובתו הפושרת.
לדבריו, "נתניהו מנסה לקדם שלושה שקרים במקביל – שצה"ל התעלם מהתראות, שהוא לא קיבל את המידע, ושהמסמך של זיני היה בגדר אזהרה אסטרטגית ברורה. זה שימוש ציני שמכתים את הצבא כולו".
בתוך כך, דווח כי רונן בר שוחח עם זיני והעביר לו תכנים לקראת אפשרות כניסתו לתפקיד. בר ניהל שיחה דומה גם עם אלוף (מיל') אלי שרביט – שמינויו בוטל במהרה, לאחר ביקורת ציבורית.
בג"ץ, בפסק דינו החריף, הדגיש כי ראשי מערכת הביטחון מחויבים לנאמנות לציבור, ולא לשלטון. נשיא העליון יצחק עמית כתב: "גופי הביטחון מופקדים על קודש הקודשים של המדינה. לא ניתן להכניס שיקולים זרים או אישיים למינויים כה רגישים".
למרות הסערה, הממשלה נחושה להמשיך בהליך המינוי – בעוד גורמי המשפט מבהירים כי כל חריגה נוספת מהנהלים עלולה להידון בבג"ץ, ואף להיפסל.