לפי דו"ח משרד הבריאות לשנת 2023, כ-20.5% מהישראלים מעשנים, כאשר השימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער נמצא בעלייה מדאיגה. כשליש מבני הנוער התנסו בסיגריות אלקטרוניות עד סיום לימודיהם, והסיכוי להפוך למעשן קבוע לאחר התנסות ראשונית גבוה פי 4.06 .
נתון מטריד במיוחד עולה מהדו"ח האחרון של משרד הבריאות: כ-6% מתלמידי כיתות ה'-ו' בישראל כבר ניסו עישון – לא בתיכון, לא בצבא, אלא בכיתה ה'. בשילוב הידע המדעי על מוח המתבגרים, המסקנה ברורה: אפילו כמה שאיפות בגיל צעיר עלולות להצית תהליך התמכרות מסוכן, לעיתים סמוי מן העין.
המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) פרסם ניתוח שקובע כי רוב בני הנוער לא רואים בעישון תגובה ללחץ – אלא החלטה אישית. אין שיחות מקדימות, אין דמות סמכותית שדוחפת – יש סיגריה או מוצר אלקטרוני שנראה כמו גאדג'ט צבעוני ומפתה, וילד שמעדיף לא להרגיש חריג. באותו רגע שבו הניקוטין פוגש את מוחו הרגיש של המתבגר – הוא מפעיל מנגנונים שמייצרים תחושת רוגע, ריכוז וסיפוק, והתמכרות עלולה להיבנות בשקט, מתחת לפני השטח.
השפעת המלחמה והמצוקה הכלכלית
המלחמה המתמשכת, שהחלה ב-7 באוקטובר, השפיעה משמעותית על דפוסי העישון בישראל. סקרים מצביעים על כך שכשליש מהציבור מכירים אנשים שחזרו לעשן בעקבות האירועים, ו-56% מהמעשנים דיווחו על הגברת העישון מאז תחילת המלחמה.
המצוקה הכלכלית מוסיפה למורכבות. למרות העלאת מס הקנייה על סיגריות, המדינה נהנית מהכנסות גבוהות ממיסוי מוצרי טבק, שהגיעו ל-7.5 מיליארד שקלים בשנת 2022 . עם זאת, הנזק הבריאותי והכלכלי הכולל מהעישון גבוה פי שלושה מההכנסות ממסים.
למרות חקיקה קיימת, האכיפה על מכירת מוצרי עישון לקטינים לוקה בחסר. בשנת 2022, 42.7% מבני הנוער רכשו בעצמם מוצרי עישון, אך בפועל לא ניתנו קנסות לבתי עסק שמכרו לקטינים.
העלייה בעישון בישראל, במיוחד בקרב בני נוער, משקפת את ההשפעות המצטברות של מלחמה, מצוקה כלכלית וחוסר באכיפה וחינוך אפקטיביים.