דוח ישראלי מציין שאחד השינויים המרכזיים שנבעו מהמלחמה בעזה הוא "השחיקה במעמדה הבינלאומי של ישראל ועלייה משמעותית באנטי-ישראלות ברחבי העולם; ישראל עדיין נמצאת במצב בעייתי, והפסקת האש שהושגה במסגרת יישום שלב מתוכנית טראמפ אכן מונעת החמרה מידית, אך לבדה אינה משפרת את מצבה של ישראל".
הדוח, שפורסם על־ידי "מכון המחקר לביטחון לאומי" באוניברסיטת תל-אביב, מוסיף כי שינוי נוסף שנבע מהמלחמה נוגע ל"עליית מעמד המלחמה בזירה הבינלאומית; רבים במערב הליברלי — ובמיוחד באירופה — התנגדו לכך בעשורים האחרונים. יחד עם זאת, העובדה שחמאס הצליחה לגייס הכרה רחבה של מדינות בעולם במדינה פלסטינית, וכן האפשרות שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ישיג את יעדיו בחלקים המזרחיים של אוקראינה — כל אלה מחזקים את מעמד המלחמה ואת חשיבותה, ומשנים גישה שהיתה נהוגה מאז פירוק ברית המועצות."
הדוח מציין עוד כי "יחדל החולשה של הציר השיעי ועליית ציר סוני — של זרמים האחים-מוסלמיים — למעמד משפיע, בתמיכת ארצות הברית, משנים את מערכת האיזונים והבלמים במרחב המזרח-תיכוני. עם זאת, עד כה אין ציר סוני רדיקלי שמסכן את ישראל באופן דומה לסכנה שנבעה מהציר השיעי; יחד עם זאת יש לשים לב להשפעה הגוברת של קטאר וטורקיה ברצועת עזה ובמזרח התיכון בכלל — זוהי תזוזה חשובה, ולצדה גם סיכונים."
שינוי נוסף הוא "הבינלאומיות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ארצות הברית נותרת כוח מרכזי בזירה הזו, המשפיע ומגביל את הפעולה הטקטית הישראלית; פריסת כוחות בינלאומיים בעזה מהווה תמורה אסטרטגית בתוך ההקשר של הסכסוך. מוקדם לקבוע האם מדובר בתופעה חולפת או בהתפתחות הדורשת התאמת מדיניות ישראלית בנושא הסכסוך — ויש לנסות לנצל את ההזדמנויות תוך בניית פתרונות לסיכונים הטמונים בכך."
לפי הדוח, "הפערים בחזית הפוליטית-חברתית בתוך ישראל גברו. ישראל נכנסה למלחמה על רקע קונפליקט חברתי-פוליטי כבד שנפשט ב-2023 (לאחר תוכנית הממשלה להחלשת מערכת המשפט). המחלוקת על טבע המלחמה — חשיבות נושא השבויים מול חשיבות השמדת חמאס — וכן הוויכוח על 'היום שאחרי' בעזה, העמיקו את השסעים בחברה הישראלית לאורך קווי הפילוג הפוליטיים וחיזקו את ההתנגדות הפנימית."
הדוח מדגיש שעל ישראל "לנסח מדיניות ביטחון לאומית חדשה שתתאים לשינויים האמורים, בייחוד כאשר לא ברור אם המלחמה הסתיימה — והפסקת האש עד כה שברירית. השינויים בזירה האזורית והבינלאומית הכרוכים בישראל אינם מאפשרים המשכיות אלא מחייבים שינוי מהותי. לכן יש לערוך תהליך חשיבה יסודי, ובסופו על הממשלה להכריז על מדיניות חדשה שתאפשר לצבא לבנות אסטרטגיית יישום."
הדוח מוסיף כי "לצד הלקחים הצבאיים יש להסיק מסקנות הנוגעות לחברה הישראלית ולחוסן הלאומי הפנימי. ישראל נכנסת לשנה של בחירות, ויש לקיים אותן תוך התמקדות בשאלות הנוגעות לעתיד המדינה ולא בעבר. יש לנצל את הטראומה שנגרמה בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023 והמלחמה שנבעה מהם כדי להציע חזון חדש למדינת ישראל."
עם זאת, לפי הדוח, "הסיכוי שהמצב יתעצב באופן מיטבי קטן; סביר הרבה יותר שהבחירות יתנהלו סביב העבר — טענות הדדיות על לקיחת או הימנעות מאחריות, לצד תיאורים וסיפורים מתחרים. כל זה צפוי להעצים את השסע הפנימי, את השיח האלים ואת האלימות הפנימית בישראל."