למרות שהמינוי לוושינגטון אושר בעבר עקרונית על ידי כ"ץ, הוא תקוע מזה חודשים, וגורר עיכוב בשרשרת מינויים של בכירי המטכ"ל – בהם מפקד חיל האוויר ומפקד חיל הים. בשל העיכוב, הודיע הרמטכ"ל כי אלוף הדי זילברמן, המשמש כיום כנספח צה"ל בארה"ב, ייכנס לתפקיד ראש אגף התכנון (אג"ת) כבר ב־21 בדצמבר, גם בלי הסכמת השר.
בצה"ל רואים במהלך של כ"ץ ניסיון להתערב פוליטית במינויים מקצועיים. גורמים במערכת הביטחון טוענים כי השר מבקש “להציב אנשים מקורבים לו ולאנשיו של נתניהו בעמדות מפתח ביטחוניות־מדיניות”, וכי הדבר “מערער את שרשרת הפיקוד וגורם לקיפאון ארגוני מסוכן”.
השר מצדו טוען שמדובר ב"תפקיד בעל משקל מדיני מול ארה"ב" ושמרקיזנו "מכיר היטב את המערכת האמריקאית ומקובל על ראש הממשלה". אך קצינים בכירים מזהירים כי “שנמוך הדרגה לתא"ל בתפקיד שנחשב רגיש ומרכזי יפגע ישירות במעמד צה"ל מול הפנטגון”.
במקביל, כ"ץ ממשיך לעכב גם את מינויו של תא"ל עומר טישלר למפקד חיל האוויר, בנימוק כי הוא שירת בתפקיד מבצעי ב־7 באוקטובר — קריטריון שהשר עצמו קבע. גם מינויו של אלוף אייל הראל למפקד חיל הים נותר תקוע, על אף שהושג עליו קונצנזוס בין הרמטכ"ל למשרד הביטחון.
במטה הכללי גוברת תחושת תסכול. “אנחנו עומדים במקום בזמן שהאתגרים הביטחוניים מתרבים,” אמר גורם צבאי בכיר. “שר הביטחון מנהל פוליטיקה קטנה במקום לאפשר לצבא להתחדש ולהתחזק.”
בתוך כך, נרשם שינוי חיובי יחיד: ראש ועדת התחקירים, אלוף (מיל') סמי תורג'מן, קבע כי אלוף משנה אפרים אבני, קצין האג"ם של פיקוד הדרום, פעל למופת ב־7 באוקטובר והמליץ לקדם אותו. בעקבות כך, מסתמן כי השר ישחרר את הבלם ויאפשר את חזרתו למסלול הקידום.
אולם במערכת הביטחון מעריכים כי הקרב על המינויים רחוק מסיום. “זה כבר לא רק מאבק על שמות,” אמר קצין בכיר, “זה מאבק על עצמאות צה"ל ועל הגבולות שבין אחריות מקצועית להתערבות פוליטית.”