הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הארכת ״ההוראה הקיימת״ בשנה נוספת, המאפשרת לצה״ל ולשב״כ לחדור לציוד מחשובי המשמש להפעלת מצלמות אבטחה נייחות פרטיות, כולל גישה אליהן ואף שינוי תכניהן – גם ללא ידיעת בעליהן.
הארכה זו היא חלק מתיקון חקיקה שאושר לראשונה בדצמבר 2023 כתגובה למלחמת ישראל ברצועת עזה. בקריאה השלישית הצביעו עשרה חברי כנסת בעד ההארכה, ללא התנגדויות וללא שהוגשה כל הסתייגות רשמית להצעת החוק.
בהתאם לתיקון, הוסרה מהחוק ההתייחסות ל״פעילות צבאית בהיקף רחב״. כמו כן הוסרה הלשון שקישרה את הפעלת הסמכות למצב מלחמה, כך שכעת היא חלה כהוראת חירום כללית וללא תנאי של מצב מלחמתי.
החוק קובע כי פריצה למצלמות מותרת רק כאשר מתקיימים תנאים משפטיים, ובהם שהחומר המתועד יוצר ״איום ממשי על המשך התפקוד המבצעי של צה"ל, שקיים צורך דחוף ומיידי בפריצה ושאין חלופה אחרת שפגיעתה בזכויות פחותה ושניתן ליישמה במסגרת הזמן הנדרש.
גם סמכויות השב״כ עודכנו, כך שהבסיס המשפטי לחדירה נקשר ישירות לסעיפים מסוימים בחוק השב״כ עצמו, ולא עוד להקשר של ״פעילות צבאית״.
על פי החוק, קצין בצה״ל או בשב״כ רשאי להתיר לחיילים או לעובדים לפרוץ למצלמות, בתנאי שהדבר אינו נחשב להאזנת סתר בלתי חוקית. החוק מחייב את הגורמים המוסמכים לתעד רשימה של האנשים שהוסמכו וכן רשימה של המצלמות שנפרצו.
הרמטכ״ל וראש השב״כ, או מי מטעמם, מחויבים להגיש דו״ח חודשי לוועדת המשנה לענייני מודיעין של הכנסת, הכולל את מספר אנשי הצוות המוסמכים, תפקידיהם, מספר המצלמות שנפרצו ופירוט הפעולות שבוצעו.
תוקף החוק הוארך עד ל־31 בדצמבר 2026, ולשר הביטחון, בכפוף לאישור ראש הממשלה, ניתנה סמכות להאריכו בשלושה חודשים נוספים. כמו כן מחויבים גופי הביטחון להמשיך ולהגיש דיווחים לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אף חודש לאחר פקיעת תוקפו.