בית המשפט העליון דחה ביום ראשון את העתירות בנוגע למינויו של האלוף בדימוס דוד זיני לראש השב"כ, החלטה שניתנה ברוב של שני שופטים נגד הנשיא שהתנגד.
ההחלטה ניתנה ברוב של השופטים נועם סולברג, סגן נשיא בית המשפט, והשופט דוד מינץ, בעקבות חוות דעת נגדית של נשיא בית המשפט, יצחק עמית, שסבר כי יש להחזיר את התיק לוועדה המייעצת למינוי בכירים.
בהחלטת הרוב, סולברג אמרה כי בהינתן ההבנות שהושגו בעבר בין רה"מ בנימין נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב מיארה בנוגע למנגנון מינוי ראש השב"כ, "רבות מהטענות שהועלו בעתירות בנוגע לתקינות ההתנהגות אפילו אינן חסרות תוקף".
היא הוסיפה כי ההבנות קיבלו מעמד של החלטה שיפוטית וקבעו במפורש כי הדיון בחשד לניגוד עניינים המיוחס לרה"מ במאמצי המינוי הסתיים, וכי רה"מ הוא זה שבחר את המועמד שיוצג לוועדה המייעצת ולאחר מכן לאישור הממשלה הסתיים.
סולברג הדגישה כי על פי הפסיקה, בית המשפט נדרש לנקוט משנה זהירות בהתערבות במינויים ממשלתיים, ובמיוחד לתפקידים ביטחוניים בכירים, במיוחד כאשר המינוי נבחן על ידי ועדה מייעצת ייעודית.
בית המשפט דחה גם טענות לחוסר יכולתו המקצועית של זייני או "טוהר החשבון" משום שרבות מהן התבססו על דיווחים בעיתונות, שלא היו מספיקים כשלעצמם כדי לבסס התערבות שיפוטית.
לעומת זאת, נשיא בית המשפט העליון עמית, בדעת מיעוט, טען כי הוועדה המייעצת לא התייחסה לטענות מהותיות הנוגעות להתנהלותו של הממונה, דהיינו רה"מ, ולאפשרות של שיקולים לא אובייקטיביים בהחלטת המינוי.
עמית אמר כי "היעדר התייחסות לטענות כבדות משקל הנוגעות לרקע המינוי, לתפקודו של רה"מ ולאפשרות של שיקולים חיצוניים מותיר את החלטת הוועדה ללא בסיס עובדתי ומשפטי מספק", וטען כי הדבר מצדיק החזרת התיק לוועדה להשלמת נימוקיה.
כזכור כי הממשלה אישרה את מינויו של זיני ב-30 בספטמבר 2025, אשר החל רשמית את תפקידו מספר ימים לאחר שדחה בקשות לצו זהירות נגד המינוי, במחאה על המנגנון בו השתמש נתניהו למינוי זיני.