אחוז האקדמאים בעלי דוקטורט שהיגרו מחוץ לישראל למגורים ולעבודה לתקופה של מעל שלוש שנים עלה מאז תחילת יישום התכנית להחלשת מערכת המשפט, לאחר הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית בתחילת 2023, וכמו כן בעקבות מלחמת עזה לפני יותר משנתיים.
הלמ"ס אישר כי בשנת 2024 ישראל נעה לעבר מאזן הגירה אקדמית שלילי, שכן מספר האקדמאים שהיגרו לחו"ל למגורים היה גבוה יותר ממספר האקדמאים שחזרו לישראל.
לפי הנתונים, בריחת המוחות מתאפיינת בכך שמדובר בעיקר באקדמאים צעירים מהערים היציבות, במיוחד מאזור תל אביב ומרכז הארץ. הגירה של חוקרים שיכולים לפתח את הכלכלה ואת תחום המחקר בישראל עלתה באופן כללי והם עברו לחו"ל למגורים ולעבודה.
הלמ"ס ציין כי 25.4% מבעלי דוקטורט במתמטיקה, 21.7% מבעלי דוקטורט במדעי המחשב, 19.4% מבעלי דוקטורט בגנטיקה, 17.3% מבעלי דוקטורט במיקרוביולוגיה, 17% מבוגרי דוקטורט בפיזיקה, 14% מבוגרי דוקטורט בכימיה ו-14% מבעלי דוקטורט בהנדסה חשמלית וביולוגיה חיים כיום ועובדים בחו"ל.
הנתונים מציינים גם כי 23% מבוגרי הדוקטורט מהמכון ויצמן, 18.2% מבוגרי דוקטורט בטכניון, 15% מבוגרי דוקטורט במדעים מאוניברסיטת תל אביב, 10% מבוגרי דוקטורט מאוניברסיטת אריאל ו-7% מבוגרי דוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן עברו לחו"ל למגורים ולעבודה.
11.9% מבעלי דוקטורט ו-8.1% מבעלי תואר שני ישראלים שסיימו את לימודיהם בין 1990 ל-2018 חיים ועובדים בחו"ל, וסביר להניח שהיגרו לשם באופן קבוע.
הנתונים מצביעים על עלייה במספר האקדמאים החדשים שהיגרו לחו"ל למגורים ולעבודה, ועל ירידה במספר אלו שחזרו לארץ, כלומר אלו שהותם בחו"ל מעל שלוש שנים וחזרו לפני יותר משנתיים.
מאז 2022 מספר האקדמאים שחזרו לישראל ירד, בעוד שמספר האקדמאים שהיגרו לתקופות ארוכות לחו"ל למגורים ולעבודה עלה בשנת 2023.
הנתונים מצביעים גם על עלייה באחוז החוקרים הצעירים בעלי דוקטורט שסיימו את לימודיהם בין 2014 ל-2018 והיגרו לחו"ל למגורים ולעבודה. לפי נתוני 2024, 14.9% מהחוקרים הצעירים בעלי דוקטורט במדעים מדויקים והנדסה חיים ועובדים בחו"ל, בעוד שלבוגרי 2011–2013 האחוז היה 13.4%.
לפי דיווח עיתון "TheMarker" שפורסם היום, סיבה נוספת לבריחת המוחות ולירידה במספר השבים לארץ, בנוסף למלחמה ולמהלך ההחלשה של מערכת המשפט, ככל הנראה קשורה למצב מחקרי וליחס לאוניברסיטאות בתקופת ממשלת נתניהו הנוכחית, שהחלה בהנהגת שר החינוך יואב קיש, ששואף לשלוט במערכת ההשכלה הגבוהה, ותוקף את האוניברסיטאות והמוסדות המחקריים.
סיבה נוספת להגירת אקדמאים היא ירידה בתקציבי ההשכלה הגבוהה בישראל, שירדו מספר פעמים מאז הקמת הממשלה הנוכחית, בעוד שהתקציבים מוקצים לאינטרסים מפלגתיים של סיעות הקואליציה. מצב זה הביא חוקרים ישראלים להגר לחו"ל למגורים ולעבודה, שם הם מקבלים שכר ותקציבי מחקר גבוהים יותר ומעדיפים לא לחזור לארץ.
בנוסף לירידה בתקציבי האוניברסיטאות, הסיוע הכספי לאקדמאים ישראלים מכל רחבי העולם, כחלק מהחרמות אקדמיות שהחמירו לאחר מלחמת עזה ומהמהלך נגד מערכת המשפט, במיוחד סיוע מקרן המחקר האירופית – המממנת העיקרית של מחקר בישראל – ירד, וזוהי סיבה נוספת להגירת החוקרים הישראלים.