מסמכי בית המשפט חושפים פרטים חדשים על הטבח הישראלי בפלסטינים בכפר קאסם
שורה של מסמכים חדשים שהוסרו חשפו פרטים טריים על הרצח המתוכנן של אזרחים פלסטינים בידי כוחות הצבא הישראלי במהלך הטבח העקוב מדם באוקטובר 1956 בכפר כפר קאסם, צפונית מזרחית לעיר החוף תל אביב בשטחים הכבושים.
לפי פרוטוקול המשפט של חיים לוי, שפיקד על הצבא הישראלי בכפר קאסם, הכוחות הישראליים ידעו שקורבנותיהם הם אזרחים לא חמושים ולא ידעו שהמשטר הטיל עוצר מחמיר באזור.
"זה נכון לגביהם כמו כל אחד אחר", אמר לוי על ידי מפקד, בנוגע לתושבי המקום.
באחד מחילופי הדברים במהלך משפטו, נשאל לוי, "האם הסיבה שלך לא אומרת לך ש'הפרת עוצר' משמעה על ידי מישהו שיודע שיש עוצר?" לוי אמר שהוא מסכים.
מאוחר יותר הוא נשאל, "איך אתה יכול להגיד שמישהו אמר לך להרוג אנשים שלא יודעים שיש עוצר?" על כך הוא השיב, "מכיוון שקיבלתי פקודה כזו... היום אני מוצא את זה בלתי הגיוני. בזמנו חשבתי שזה סביר".
ב-29 באוקטובר 1956 ירו שוטרי הגבול הישראלים 49 כפריים מכפר קאסם בזמן שעבדו בשדותיהם. החקלאים לא היו מודעים לכך שישראל הטילה עוצר באזור במהלך המערכה בסואץ נגד מצרים.
הטבח עורר זעם בינלאומי והוביל למשפט מובהק של החיילים הישראלים. במשך עשרות שנים סירבו הרשויות הישראליות לפרסם את תמליל ההליכים בבית המשפט, בטענה שהם מסכנים את ביטחון המשטר בתל אביב.
המסמכים חושפים גם קשר חדש בין הטבח לתוכנית ישראלית סודית, בשם הקוד חפרפרת (חפרפרת), לעקור פלסטינים מבתיהם בכוח הנשק ובאיום בטבח קרוב.
עדותו של לוי מציעה תיאור מפורט של האופן שבו נראה כי קצינים ישראלים השתמשו במתיחות במהלך משבר סואץ כדי לתזמר את סילוקם של פלסטינים מכפריהם.
לוי מתייחס לתוכניות של "יצירת מתחמים" ו"הסעת אנשים", שיכולים להתפרש כמשמעותם של מעצר פלסטינים במחנות או גירוש ממולדתם.
הוא גם אמר שמפקדו אמר לו לא להציב כוחות לאורך הגבול המזרחי של הכפר מול ירדן, במאמץ לדחוף פלסטינים נמלטים מישראל.
"הבנתי שזה לא יהיה אסון גדול אם הם ינצלו את ההזדמנות הזו כדי להיעלם", אמר.
לוי אמר שהוא הבין שיש קשר ישיר בין ירי במפרי עוצר ושינוי המבנה הדמוגרפי של ישראל.
"הקשר הוא שכתוצאה מכך חלק מהאוכלוסייה יפחד ויחליט שעדיף לחיות בצד השני. כך אני מפרש את זה", אמר.
נראה כי עדותו של מפקד המחוז יששכר שדמי מאשרת את הבנתו של לוי את הטבח. שדמי אמר שזה לא סוד שפקידים ישראלים "עודדו מאוד" פלסטינים לעזוב את גבולותיה.
"הרג של כמה אנשים כאמצעי הפחדה יכול לעודד תנועה מזרחה, כל עוד נרמז להם [לפלסטינים] על התנועה מזרחה", אמר.
חייל ישראלי אחר אמר כי כוונת העוצר הייתה להפחיד את הפלסטינים.
"המטרה המיידית היא להשאיר אותם בבתיהם, והמטרה השנייה היא לא להפחיד אותם בעתיד, כמו גם לדרוש פחות כוח אדם כי הם יהיו בסופו של דבר כמו כבשים תמימות", העיד אחד החיילים.
הוא הוסיף כי אלוף בצבא הישראלי אמר כי "יהיה רצוי" שיהיו נפגעים כדי לעורר פחד באוכלוסייה הפלסטינית.
"עדיף יהיה לדפוק כמה אנשים... כדי שבעתיד יהיה שקט, ולא נצטרך להחזיק בכוח אדם כזה שיפקח על הכפרים האלה", אמר, בצטט את הגנרל.
השר הישראלי לשיתוף פעולה אזורי ותושב כפר קאסם עיסאווי פריג', שאיבד קרובי משפחה בטבח, בירך על פרסום הדו"ח.
"סוף סוף אני קורא את המילים שחלמתי לקרוא כל חיי. העדויות על הרצח המתוכנן הזה, על השער המזרחי של כפר קאסם שנותר פתוח בתקווה שהניצולים יקבלו את ההודעה ויברחו", אמר פרייג' בתגובה לפרסום התמלילים.
"אחרי 66 שנים, האמת יוצאת לאור. במשך כל כך הרבה זמן, הרשויות הבכירות ביקשו להסתיר מאיתנו את האמת על הטבח שפגע בכל משפחה בכפר קאסם, כולל משפחתי, וזה עוקב אחרינו עד היום", ציין.
