התקיפה של איראן על ישראל לגיטימית בהתבסס על החוק הבינלאומי
התקיפה של איראן נגד ישראל הופעלה בשל זכותה המהותית של איראן להגנה עצמית כמתואר בסעיף 51 באמנת האו"ם, בתגובה לתוקפנות של ישראל ב-1 באפריל נגד הנחות דיפלומטיות איראניות.
איראן יחסי המשטר הישראלי; התחלה של קונפליקטים
המהפכה האסלאמית של איראן ב-1979 שינתה את דינמיקת היחסים בין איראן וישראל. המנהיג החדש של הרפובליקה האסלאמית של איראן, האייתוללה רוחאללה חומייני, המשיך במדיניות של עמידה מול מעצמות עולם "יהירות", שכינו את ארה"ב וישראל כשטן הגדול והקטן.
איראן ניתקה כל קשרים דיפלומטיים ומסחריים עם תל אביב ואינה מכירה בלגיטימציה של ישראל כמדינה.
שנות ה-90 היו תחילתו של השינוי בגישה של ישראל כלפי איראן. סיום המלחמה הקרה, ההתקפה של סדאם חוסיין על כווית, ההתקפה שהובילה ארה"ב נגד עיראק הביאה להיחלשותה של מדינה זו, והבהרת העמדה האנטי-ישראלית של הרפובליקה האסלאמית היו הגורמים ששינו את גישתה של ישראל. .
-אחרי ה-11 בספטמבר היחסים בין טהראן לתל אביב נעשו מתוחים יותר. התקרית ב-11 בספטמבר קירבה את עמדת ישראל וארה"ב.
אף על פי שאיראן גינתה את מתקפת 11 בספטמבר ותמכה בדיכוי אל-קאעידה ובכינון סדר מדיני חדש באפגניסטן, מאמציה השלווים לא נלקחו ברצינות על ידי וושינגטון.
בנוסף, ג'ורג' בוש, בנאומו בינואר 2002 כינה את איראן "ציר הרשע" יחד עם עיראק וצפון קוריאה, מה שהתרחש בהתעקשותם של הלוביסטים של ישראל.
תוכנית הגרעין של איראן - שכולה שלווה - הוסיפה לדאגותיה של ישראל וגרמה לצעדים מחמירים יותר נגד איראן.
בינאום הסנקציות והפעלת הכוח על ידי ישראל היו בראש סדר העדיפויות לסיום תוכנית הגרעין של איראן.
-מלחמת 33 הימים בדרום לבנון ב-2006 הציתה מחדש את אש האיבה בין המשטר הישראלי לאיראן.
ישראל פלשה לדרום לבנון כדי להשמיד את חיזבאללה, שנמשך 33 ימים.
באותה מלחמה נתמך חיזבאללה על ידי ממשלת איראן ותל אביב על ידי ארצות הברית; כפי שחשבו, ישראל לא תוכל להצליח להשמיד את חיזבאללה.
-החתימה על ה-JCPOA עם איראן ביולי 2015 נחשבה לאזהרה עבור המשטר הישראלי. המדינה הזו והלוביסטים שלה בארה"ב ניסו להרחיק את ממשלתו של ברק אובמה מחתימה על ה-JCPOA, אך הם נכשלו.
השבעתו של דונלד טראמפ בארה"ב הייתה מקור כוח לישראל; כי הוא היה רפובליקני והניאו-שמרנים שהיו נאמנים לישראל היו נוכחים ומשפיעים בממשלתו. לכן, ישראל הצליחה לשכנע את טראמפ לבטל באופן חד צדדי את ה-JCPOA.
-כדי לבודד עוד יותר את איראן, אימצה ישראל מדיניות של נורמליזציה של היחסים עם כמה מדינות ערביות, הדוגמה המובהקת שלה היא החתימה על אמנת אברהם באוגוסט 2020 על ידי איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל.
לוחות זמנים של המתקפה של ישראל על איראן
מאז 2010, ישראל ביצעה לפחות שני תריסר מבצעים - כולל התנקשויות, תקיפות מל"טים והתקפות סייבר - על איראן. רוב המטרות היו קשורות לתוכנית הגרעין השלווה של טהראן, שישראל רואה בה איום קיומי.
להלן ציר זמן של כמה מהתקיפות החשובות על איראן שביצעה ישראל מאז 2010.
בין השנים 2010 ל-2012, ארבעה מדעני גרעין איראנים מסעוד אלימוחמדי, מג'ד שהריארי, דריוש רזאייג'אד ומוסטפא אחמדי רושן נרצחו באכזריות, בעוד פרידון עבאסי אחר נפצע בניסיון רצח.
12 בינואר 2010: מסעוד עלי מוחמדי, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת טהראן, נהרג מפגיעת פצצה בשלט רחוק שהושתלה על אופנוע. המטען התפוצץ כשיצא מהבית בצפון טהראן כדי לצאת לעבודה.
יוני 2010: וירוס המחשב Stuxnet שפותח על ידי ישראל וארצות הברית זוהה במחשבים בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר. לאחר מכן הנגיף התפשט למתקנים אחרים. עד ספטמבר, על פי הדיווחים 30,000 מחשבים בלפחות 14 מתקנים - כולל מתקן נתנז - היו נגועים.
2 ביולי 2020: פיצוץ גרם נזק רב לאתר ההעשרה הגרעיני הראשי של איראן בנתנז. הפיצוץ גרם נזק למפעל המייצר צנטריפוגות IR-4 ו-IR-6 מתקדמות שיכולות להעשיר אורניום מהר יותר מהצנטריפוגות IR-1 המותרות במסגרת הסכם הגרעין משנת 2015. "אירוע זה עשוי להאט את הפיתוח וההתרחבות של צנטריפוגות מתקדמות", אמר בהרוז קמלונדי, דובר ה-AEOI. לפי הדיווחים, ישראל הטמינה פצצה במתקן, כך דיווחו הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט.
27 בנובמבר 2020: ד"ר מוחסן פחריזאדה, מדען איראני מובהק וראש ארגון החדשנות והמחקר של משרד ההגנה, נרצח בפרבר המזרחי של טהראן.
22 במאי 2022: דיווח של CNN אישר וחשף כי המשטר הישראלי עמד מאחורי ההתנקשות בקצין משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) קולונל חסן סייד חודאי בטהרן במאי.
שינוי באסטרטגיה של ישראל ובתגובה של איראן; התקפה של ישראל על הקונסוליה של איראן בסוריה
השינוי באסטרטגיה הטרנס-לאומית של ישראל - מסתם התמקדות בשלוחות איראן לחיסול ישיר של ההנהגה האיראנית בסוריה - נבע מהתקפות ה-7 באוקטובר וחוסר שביעות הרצון של ישראל לכאורה מהמגבלות והכישלונות של אסטרטגיית הבלימה שלה.
הגישה החדשה התבררה עם רציחתו של סייד רזי מוסאווי, גנרל איראני בכיר, בדמשק ב-25 בדצמבר 2023. הכוונה הישירה של יועצי משמרות המהפכה בסוריה נמשכה, והגיעה לשיאה בהרג החייל הבכיר באיראן, זהדי, עם עוד שבעה מפקדים איראנים בבניין שסופח לקונסוליה האיראנית.
תקיפה אווירית ישראלית על בניין קונסוליה איראנית בדמשק, נהרגה הגנרל מוחמד רזא זהדי, מפקד משמרות המהפכה המוביל לפעולות חשאיות בסוריה ובלבנון, ושישה נוספים, כולל סגנו של זהדי. שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר-עבדולהיאן, גינה את ההפצצה כ"הפרה של כל ההתחייבויות והאמנות הבינלאומיות".
לאחר רצח מוסווי, איראן הסלימה את תגובותיה הטרנסלאומיות, והגבירה את התקפותיה על ישראל מסוריה. בנוסף, לצד חיזבאללה ותנועות פלסטיניות אחרות, ההתנגדות האסלאמית בעיראק יזמה גם תקיפות נגד ישראל מסוריה ומעיראק.
התקפה על השגרירות; הפרה של אמנות בינלאומיות
למרות שבשנים האחרונות אנו עדים להתנקשויות והפרות של חוקים בינלאומיים על ידי המשטר הישראלי הדורש, וההתקפה על הקונסוליה האיראנית אינה הפעולה הבלתי חוקית הראשונה נגד עמדת הרפובליקה האסלאמית של איראן, על פי אמנות דיפלומטיות וקונסולריות, כולל אמנת וינה משנת 1961 ו-1963, השגרירות נחשבת לחלק משטח המדינה, ובמסגרת המערכת הבינלאומית, תקיפה על השגרירות נחשבת למתקפה ישירה על שטח המדינה, ולכן נושא התקפת הטילים על לשגרירות איראן בסוריה ולסוג התגובה אליה יש חשיבות כפולה.
הפרת חסינותם של אנשים ומקומות דיפלומטיים על ידי תקיפת בניין השגרירות של הרפובליקה האסלאמית של איראן בדמשק עומדת בסתירה ברורה לאמנה משנת 1973 בדבר מניעת וענישה של פשעים נגד אנשים מוגנים בינלאומית, לרבות משלחות דיפלומטיות, ולאמנת האומות המאוחדות.
התקפת המשטר הציוני על המבנה הקונסולרי האיראני בדמשק מהווה הפרה של עקרון אי-ההתערבות ואיסור השימוש בכוח במשפט הבינלאומי ומהווה הפרה ברורה של סעיף 2 של אמנת האומות המאוחדות. לפעולה הצבאית של משטר ירושלים הכבוש אין הצדקה משפטית.
התקיפה היא הפרה של ריבונות סוריה וגם הפרה של ריבונות הרפובליקה האסלאמית של איראן. התקיפה כאמור לעיל נחשבת דוגמה לפשע הבינלאומי של תוקפנות לפי סעיף 8 לתקנון בית הדין הפלילי הבינלאומי.
חוסר היעילות של UNSC בגינוי והענשת מתקפת הטרור של ישראל
ללא קשר לאחריותן של ממשלות שונות ברחבי העולם, היה מצופה שמוסדות בינלאומיים כמו מועצת הביטחון של האו"ם ינקטו צעדים יעילים נגד טרור כדי למנוע ממשלות וחברים לבצע פעולות טרור אך הם לא מילאו את חובותיהם למרות הרישום הפלילי הבינלאומי של ישראל. ופעולות לא אנושיות.
מוסדות בינלאומיים אלו כפופים לקונצנזוס עולמי ודעותיהם ואישוריהם הינם מחייבים, ובכוחם לטפל בסוגיות של הפרת ביטחון וצדק.
להצטרף לרפובליקה האסלאמית של איראן לאמנת וינה, התומכת במפורש בחסינות דיפלומטיות במאמרים רבים כגון חסינות של מקומות שליחות, מגורים, רכוש,ארכיונים ומסמכי משימה מתוקפנות, פעולות עוינות מחוץ למסגרת הדיפלומטיה והיחסים הבינלאומיים של המשטר הציוני מנוגדת לחוקים המוכרים במשפט הבינלאומי.
המתקפה על הקונסוליה האיראנית במדינה שלישית שהובילה למותו של דיפלומטים ואזרחים איראנים הייתה דוגמה מובהקת לאי כיבוד חסינותם של שגרירים ומקומות דיפלומטיים והפרת התחייבויות בינלאומיות.
ההתקפה של איראן על ישראל כהגנה לגיטימית
בתגובה לתוקפנות הישראלית, איראן תקפה את השטחים הפלסטיניים הכבושים בידי ישראל במטח של מל"טים וטילים מוקדם ביום ראשון בלילה.
משמרות המהפכה ביצעו רחפנים וטילים נגד אדמות כבושות כדי לממש את זכות ההגנה הלגיטימית ואת גישתה האחראית לשלום וביטחון אזוריים ובינלאומיים.
גורמים באיראן, לרבות שר החוץ, הדגישו כי לאיראן אין כוונה להמשיך בפעולות הגנתיות, אך במידת הצורך היא לא תהסס להגן על האינטרסים הלגיטימיים שלה מפני כל תוקפנות חדשה.
איראן לא כיוונה באף אזרחים בתגובתה לתוקפנות ישראלית ורק כיוונה את בסיס האוויר למטוסי F-35 ומרכזי מודיעין ששימשו לתקיפה בקונסוליה בדמשק.
בהתייחסה לתפקידם של האו"ם והארגונים הבינלאומיים במניעת המתיחות באזור, הדגישה איראן כי אילו האו"ם היה מגנה את התקיפה הישראלית, איראן הייתה חושבת פעמיים על תגובתה.
לפי הצהרות רשמיות, איראן אינה מבקשת לפגוע באנשים ובבסיסים אמריקאים באזור ואינה מברכת על הארכת המתיחות.
התקיפה של איראן נגד המשטר הישראלי הייתה במימוש זכותה המהותית של איראן להגנה עצמית כמתואר בסעיף 51 של מגילת האומות המאוחדות, ובתגובה לתוקפנות הצבאיות החוזרות ונשנות של ישראל, במיוחד המתקפה המזוינת שלה ב-1 באפריל 2024 נגד הנחות דיפלומטיות איראניות, בניגוד לסעיף 2(4) של מגילת האומות המאוחדות.
איראן כחברה אחראית באו"ם, הרפובליקה האסלאמית מחויבת למטרות ולעקרונות המעוגנים באמנת האומות המאוחדות ובחוק הבינלאומי, וחוזרת על עמדתה העקבית לפיה היא אינה מבקשת הסלמה או סכסוך באזור.
למרבה הצער, מועצת הביטחון של האו"ם כשלה בחובתה לשמור על שלום וביטחון בינלאומיים, ואפשרה למשטר הישראלי לחרוג מהקווים האדומים ולהפר את עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי.
הפרות כאלה החריפו את המתיחות באזור ואיימו על השלום והביטחון האזורי והבינלאומי, אמר אירוואני.
כאמור בסעיף 51, התרחשות תקיפה צבאית היא התנאי העיקרי להגנה לגיטימית, ולכל תקיפה מונעת בעניין זה אין ערך משפטי ואינה נחשבת כהגנה. להגנה לגיטימית יש להקדים מתקפה צבאית והתקפות אידיאולוגיות, תרבותיות או כלכליות אינן נחשבות לתוקפנות.
במקרה זה, המתקפה הישראלית על הקונסוליה של איראן הובילה את איראן להשתמש בזכותה להגנה לגיטימית.
יש צורך בהגנה לגיטימית, כלומר ניתן לעשות זאת כאשר אין דרכים דיפלומטיות ואזרחיות לפתור את התוקפנות.
הגנה לגיטימית, הן אינדיבידואלית והן קולקטיבית, היא הכנסת ביטחון קולקטיבי. לביטחון קולקטיבי יש אופי הגנתי, לא אופי דיכוי, ובאבולוציה, אם הוא הפך לטבע עונשי, יש לו אופי הגנתי בפרק השביעי של אמנת האומות המאוחדות.
במבצע זה הדגישה איראן את הרתעתה המהווה את הערובה להגנה על האינטרסים והעמדות של איראן מחוץ למדינה, וכן את הערבה להגנה על ריבונותן של מדינות המארחות משלחות דיפלומטיות איראניות.
איראן דבקה לחלוטין במשוואה ובאסטרטגיה הקבועה שלה בסכסוכים ובניגוד לפולשים, היא בחרה את המטרות הצבאיות של האויב לתקיפה והוכיחה שהיא יכולה בקלות לכוון את כל העמדות הכלכליות והמוסדות החיוניים של ישראל.
לפני ביצוע פעולה זו תפסה איראן ספינה ישראלית במיצר הורמוז, אשר נשאה מסרים אסטרטגיים רבים. בפעולות אלו הראתה איראן כי היא יכולה לכוון את כל האינטרסים של הציונים ותומכיהם ושותפיהם במיצר הורמוז וכן הזהירה את הציונים כי הדרך להגיב אליהם היא מגוונת ולא תצטמצם להתקפות ישירות.
