דרג מדיני בישראל הודיע להנהגה צה"ל על רצון אמיתי לבחון את רעיון הקמת "כוח התערבות משותף" עם יוון וקפריסין והורה להתחלת תכנון ראשוני, אך עד כה לא ננקטה שום צעד ביצועי.
לפי הדיווח של אתר "ידיעות אחרונות" ביום ראשון, חדשות אלו פורסמו למרות הכחשות רשמיות של ישראל בנוגע לדיווחים שפורסמו באתר חדשות יווני על כוונה להקים כוח כזה, בהתחשב בהגברת שיתוף הפעולה הצבאי עם אתונה וניקוסיה.
שיתוף הפעולה כולל תרגילים משותפים אוויריים, יבשתיים וימיים, במסגרת שותפות אזורית מתרחבת. לפי הדיווח, העבודה על הקמת "כוח התערבות משותף" עדיין נמצאת בשלבים ראשוניים של התכנון.
צה"ל ממתין להנחיות ישירות מבנימין נתניהו, ראש הממשלה ומישראל כ"ץ, שר הביטחון, בעוד שהדרגים המדיניים הורתה, בהתחשב ברגישות הרעיון והשלכותיו האזוריות, לא לעבור בשלב זה מעבר לתכנון.
לפי הדיווח, הסיבה העיקרית זהירות זו היא שמטרת המשימה האפשרית של "כוח התערבות צבאי" משותף ישראל–יוון–קפריסין, אם יוקם בעתיד, תהיה התמודדות מול טורקיה במזרח הים התיכון.
העימות כולל "הגנה על האינטרסים הכלכליים והמים" של יוון, קפריסין, ישראל ומצרים בנושאים של חיפושי גז ונפט, זכויות דיג וכן סכסוכים הנוגעים לדרישות טורקיה.
הסכסוך מתרחב גם לפרויקט קו צינור הגז שהישראל שואפת להרחיב לאירופה וטורקיה מתנגדת לו וכן לסכסוך הטריטוריאלי העתיק בין יוון לטורקיה על ריבונות מספר איים בחופי טורקיה.
לפי הדיווח, אף על פי שיוון וטורקיה חברות בנאט"ו, היריבות ההיסטורית ביניהן לא פחתה וסכסוך קפריסין נותר אחד הביטויים הבולטים לכך.
הדיווח מציין כי צבא טורקיה, במיוחד הכוחות היבשתיים והימיים, עדיף מבחינת גודל וחידוש על הצבא היווני, ותעשיות הביטחון הטורקיות נותנות לאנקרה יתרון ברור.
לעומת זאת, חיל האוויר הטורקי יחסית חלש יותר, מה שמסביר, לפי הדיווח, את החשיבות בהצטרפות ישראל לכל שיתוף פעולה כזה על ידי מתן יכולות אוויריות ומודיעיניות.
כמו כן, הדיווח מציין כי מהלך כזה יכול ליצור שינוי ניכר במאזן הכוחות במזרח הים התיכון ולחייב את רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה, לשקול מחדש את חישוביו לפני עימות אפשרי עם יוון.
לפי "ידיעות אחרונות", חישובי ישראל אינם מוגבלים למזרח הים התיכון. המטרה הרחבה יותר היא ליצור איום כלפי טורקיה, "כדי לרסן את מאמצי ארדואן להגדיל את הנוכחות הצבאית בסמוך לגבולות ישראל".
עוד מצוין כי לאחר נפילת משטר אסד, אנקרה הגביר את מאמציה להרחיב את השפעתה הצבאית והפוליטית בסוריה, כולל פריסת מערכות רדאר מוקדמות ומערכות הגנה אווירית שמגבילות את חופש הפעולה האווירי של ישראל.
הדיווח מוסיף, שלדבר מה שמתואר כ"מדיניות עוינת באופן ברור" של ארדואן כלפי ישראל, המהלך עשוי גם להגביל את יכולת צה"ל להפעיל איום ישיר נגד טורקיה במקרה של עימות.
עוד מצוין כי ישראל בוחנת בדאגה את אפשרות השתתפותה של טורקיה בכוח הבינלאומי לייצוב (ISF) שמיועד במסגרת תכניתו של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, לסיים את המלחמה בעזה.
ישראל מתנגדת נחרצות לכל תפקיד לטורקיה בכוח זה וטוענת כי הדבר יגביל את יכולתה לבצע פעולות צבאיות למניעת שיקום יכולות חמאס ברצועת עזה.
לפי הדיווח, ישראל חוששת גם שמאחר שארדואן תומך במוצהר בחמאס, השתתפות כוח טורקי המונה כאלף חיילים או יותר תסלול את הדרך להברחת נשק וציוד צבאי לרצועת עזה.
בישראל העריכו כי הלחץ של טורקיה על ממשלת ארה"ב לאישור השתתפותה בכוח הייצוב גרם לישראל לאיים, כהודעה הדדית של הרתעה פוליטית וצבאית, על הקמת "כוח התערבות" משותף עם יוון וקפריסין.
הדיווח מסכם כי ישראל אינה שואפת לעימות צבאי ישיר עם טורקיה, אך לאור מדיניות ארדואן ותמיכתו בוושינגטון, היא מנסה ליצור איזון מרתיע באמצעות רמיזה לברית עתידית עם יריביה האזוריים של אנקרה.
הדיווח מדגיש כי "כוח ההתערבות" הוא כרגע רק רעיון. מלבד התכנון הראשוני במטה משרד הביטחון בתל אביב, לא ננקטו צעדים מעשיים. הדיונים הנוכחיים מוגבלים לדליפות מידע ואזכורים בתקשורת, במיוחד במדיה היוונית, שמטרתם לעודד את אנקרה לשקול את האפשרות ולעודד את ארדואן ואת שר החוץ שלו, האקן פידן, להעריך מחדש את דרכם.